התנהגות של אמא

יש לי בן בן 19 שנים הוא נמצא תקופה בחרדה ומקבל תרופות יש שיפור מה אני מאז שאני זוכרת את עצמי בתור אמאעוד לפני שהייה עושה משהוא הדבר כבר נעשה לדוגמה אני מפחדת שהוא לומד נהיגה ושיאחר למורה אז אני שואלת אותו מתי קבע ואז אני מזכירה לא או שצריך לקחת את הכדורים אני נותנת בבוקר ושואלת אחהצ אים לקח וברוב המקרים לא לוקח אז אני נותנת לו כל הזמן מהפחד שלא יעשה דברים אני עושה לפעמים הוא מתרגז עלי ואומר שהוא לא תינוק אבל שאני מפסיקה למשל אז בכל זאת הוא שוכח לקחת או שוכח את השעור נהיגה מה עלי לעשות באיזה צורה עלי לנהוג איתו מכוון שבחיים אני יודעת שאמא לא תמיד נמצאת וגם לא תמיד יכולה לעזור דרך אגב יש לי עוד ילד אולם לשני אני לא כחה מכוון שהשני אחראי והכל אצלו מתוקתק כמו שציך לא שאני משווה אלה אני מראה ששני הילדים שלי ההתנהגות שלי היא אותו דבר רק כל אחד הוא תיפוס אחר אז איך לנהוג

לאורניתה הדבר החשוב ביותר הוא שהבן פנה והתחיל בטיפול. נקווה שמצבו ישתפר ואז גם הקשיים יהיו פחותים. יתכן שהבן סובל גם מהפרעת קשב וקשיים בהתארגנות והייתי ממליץ לבדוק נקודה זו. החוכמה של אמא היא למצוא את שביל הזהב. לא להטריד ולהזכיר יותר מדי כי אז הילד יהיה תלותי ולא ילמד אף פעם להיות עצמאי. מצד שני לא לתת אפשרות לשכיחה של דברים חשובים. כך שבאופן מאוד הדרגתי כדאי להראות לו את הדרך, להוסיף לו אחריות והוא ילמד להיות אחראי ועצמאי. אבל הדגש הוא על הדרגתיות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

הרסת לו את החיים והפכת אותו להיות תלותי בך זה ממלא צורך שלך לילד הזה דווקא ולא לילד האחר שלך. תשחררי אותו .לא בבת אחת אחרת הוא לא יסתדר. תלכי לטיפול הבעיה היא בך.