לד"ר הידש היקר
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
היי. תודה על התשובה. אני מקווה שזה בסדר שאני שואלת כאלו שאלות. אתה זוכר ששאלתי לגביי החלומות?? אז זה עדיין נמשך,יותר נכון,זה לא נפסק אפילו לא ללילה1. אני מנסה לא לייחס לזה חשיבות,כי אני חושבת שעצם זה שזה מרתיע אותי באיזשהו אופן זה רק יכול לגרום לכך שזה ימשך. בכל מקרה,השאלה היא אם בעצם חלומות{רק לעיתים רחוקות סיוטים,בד"כ פשוט חלומות סתם מוזרים בלי קשר-בכל לילה} יכולים להעיד על/ או לגרום לבעייה נפשית? בפסיכיאטרייה מייחסים משמעות לחלומות,לתוכן שלהם,לתכיפות החלומות{למשל עצם העניין שתקופה ארוכה אין לי כמו בעבר סתם לילה שקט ללא שום חלום}? וחלומות יכולים לגרום לבנאדם להשתגע?{אני יודעת שזו שאלה של ילדה קטנה}אבל לפעמים שאני קמה מחלום מוזר ומפחדת שאאמין שזה אמיתי,שלא אבדיל בין המציאות לחלום,או שאני לא מרוכזת.....בקיצור חששות. אני לא מעסיקה את עצמי בזה יותר מדיי,רק לעיתים כשממש אני מרגישה שהתעוררתי ממערבולת של מיליון חלומות,אני חוששת מעט,אך זה עובר לי ייחסית מהר כשאני מתחילה את היום. אשמח לקבל את דעתך הכללית{אם מתחשק לך כמובן:-)} סוף שבוע נעים לכולם.... מקווה שנרגיש רק טוב.
התלבטתי אם בכלל לשאול על זה..... כי אני בכלל לא רוצה לייחס לזה משמעות{אולי כי אני חוששת שאם אעשה כך זה יכול להתגבר} אך אשאל בכל זאת.{קצת מביך אותי} מאז ה"התקף" של הסמים,בנוסף לכל מה שכבר סיפרתי, יש לי מדי פעם{לעיתים רחוקות} קטעים של "כפייתיות". הכוונה, למשל פתאום כשסגרתי את הגז,אז מציק לי שאולי לא סגרתי טוב או משהו...ואני בודקת שוב.ואולי אפילו שוב. אני חייבת לציין שזה קורה במקרים נדירים,זה לא דבר קבוע{לשימחתי}, וזה מתבטא גם בלמשל שמשהו פשוט מציק לי פתאום... קשה לי להסביר את זה,אנסה לתת דוגמה, למשל אם סידרתי חולצה בארון או משהו כזה...אז פתאום זה מציק לי{ממש תחושה של מציק} שנגיד למשל אני קולטת ששמתי אותה והשרוול נגיד היה מקומט..מקופל לא בסדר.... או בקיצור דברים שלפעמים אני "נתפסת" עלייהם,סתם, כמו למשל קוראת עיתון,ונאמר התחלתי לקרא איזה משפט...ולא עניין אותי...אז המשכתי הלאה,ואז אני מרגישה צורך לחזור למשפט שהתחלתי לקרא,כאילו אני חייבת,שזה מציק לי...ואני חוזרת לזה-בשביל שלא יציק לי. העניין הוא שכל מה שהסברתי כרגע אני יודעת שמתאים בהגדרתו להפרעה כפייתית, אך זה קורה לי רק לעיתים רחוקות,ואין דברים קבועים שאני חשה לגבייהם את זה{למשל כמו מישהו שרוחץ ידיים מיליון פעם ביום,או כאלו דברים}. מה גם,שברוב הפעמים כשאני מרגישה את זה,אני בד"כ מתגברת על ההרגשה בטבעיות. לרגע יש לי את תחושת "הכפייתיות" הזו,ואני מתעלמת מזה ולא נכנעת לתחושה"המציקה" ומהר מאוד שוכחת מהעניין לגמריי. אך לעיתים גם פועלת כן עפ"י ההרגשה. אני גם אציין שלא מדובר בדברים מופרזים או קיצוניים,רק כמו שאמרתי,תחושה "שזה מציק לי". אני שואלת על זה כעת,למרות שאני לא רוצה בכלל לעשות מזה "עניין" ,אני פשוט חוששת בכלל להיכנס לזה כי אני מפחדת שזה יתגבר כמו אצל אנשים שממש יש להם הפרעה כפייתית חזקה. {בתקופות שהחרדה הכללית פוחתת,אין בכלל את העינין הזה} האם לא לייחס לכך חשיבות? בסה"כ זה עניין דיי נדיר,שלא מפריע לי בחיים,מלבד כשאני חשה את זה,ואז בדרך כלל אני משתדלת לא להתייחס לתחושה הזו בכלל. אך זה שלפעמים אני "נכנעת" לתחושה,זה מעיד על משהו לא בסדר? זה נורמלי בכלל?? {וכשאני מתייחסת בכלל לעניין-כמו עכשיו,אני בכלל נלחצת שעכשיו הכל יתחיל להרגיש לי ככה וזה יתפשט וארגיש זאת כל הזמן.}{אולי באמת חבל שאני בכלל שואלת או חושבת על זה} תודה, אני מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי.
לקארין תחילה לשאלתך השניה. אין מדובר בהפרעה כפייתית. דברים חוזרים ובדיקות חוזרות הן בטויים של חרדה, כך שאת יכולה לציין שהתופעות שתיארת הן ביטוי נוסף של חרדה ואין בכך משהו מיוחד. הפסיכיטריה (בהבדל מהפסיכולוגיה), אינה נותנת חשיבות רבה מדי לחלומות ובעיקר לא לתוכן של החלומות. אנחנו עוסקים בעיקר באיכות השינה והפרעות במהלך השינה. השינה עלולה להיות מופרעת בגלל מצבים של חרדה או דיכאון או הפרעה נפשית אחרת שחבל להזכירן כאן כיוון שאינן קשורות אליך. שבת שלום דר' גיורא הידש
