חשוב....

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

10/10/2004 | 17:58 | מאת: דניאלה

לד"ר הידש ולכל י שקורה את זה לא כתבתי הנה הרבה זמן כי נפשית, ונפשית בלבד למזלי הרגשתי טוב אפילו מצויין עד לתחילת הקיץ, כלומר במשך כל החורף שעבר הייתי מדוכאת וכעצת אני מרגישה שהעניין חזר, מעיין אפיסודה דכאונית כזאת( אני סתם מנסה לתת לזה הגדרה...) כך זה קורה אצלי תמיד: במשך כל הקיץ, או בעצם כל עוד הימים היו ארוכים ולוהטים, שטופי שמש ולחות תמצב רטוחי נע בין סביר למצויין וכעת , אם תחילתו של הסתו והקור והימים הקצרים הופיעו אצלי יחד שוב העצבות הכבדה יחד עם כאבי גרון קים עד כדי קוצר נשימה( ואין זה התקף פאניקה), דבר שתמיד מגיע אצלי יחג... אני מאוד פוחדת ועצובה ואני לא מסוגלת לשאת את זה... איך אחזיק מעמד חורף שלם? ומדוע זה קורה ככה, הרגשתי כל כך טוב , נפשית, המון חוזק ובטחון וכעת אני מרגישה שמישהו ניפץ אותי לרסיסים, סתם בלי שום סיבה נראת לעין , באמת בתקופה הטובה נפשית- יכל לקרות הכל- פיגועים , מריבות, כעסים, ועוד ודבר מהם לא השפיע עלי חייתי במעין בועה וכעת אפילו להתבונן על פרפר מעציב אותי כי אני חושבת לעצמי שפרפרים הרי חיים, רובם יום, בקושי ובנוסף לכך הם גם חופשיים יותר ממני, יכולים לאוף לכל מקום בקלות רבה... מחשבות טיפשיות אני יודעת.. אני מרגישה כנוע שלא כמקודם- שהייתי ביקורתית מאוד וצינית ולא מוכנה להתיידד עם כל אדם או להלחם... בקיצור ולעניין, מדובר במשהו מבפנים, סובייקטיבי- מאוד מאוד לא נעים ושום דבר לא מעודד או מהנה עד לא מזמן , וזה אמנם ישמע יהיר, אך אהבתי להסתכל בראי ומחמאות שקבלתי שמחו אותי וסתם שמחתי משום דבר היום-ההפך הגמור... ממש נמאס לי... ואני לא רוצה כדורים כי הם גורמים לי להרגיש תחושת סימום ובשל מצבי הפיזי מדובר בתחושה שכבר קיימת ממיילא וכך יווצר מצב שאני סתם ארגיש רע יותר... כמובן שבגלל זה אני גם פוחדת לנסות... אני לא מבינה, למה אני לא מצליחה להתנער מזה??? פתאום גם דברים לא מצחיקים אותי, למרות שאני ידועה בחוש ההומור הרב שלי.... כרגע איני נמצאת בטיפול בשל מעבר למרפאה אחרת וזה יכול לקחת קצת זמן וגם כשמרגישים כך, שיחות ממיילא אינן עוזרות... האם יש קשר בין כאבי גרון כרוניים וקשים ללא ממצאים( אולי הקררות תמידית) למצב רוח רע מאוד מאוד...? מה עושים...? מאוד סובלת.... כתבתי ממש המון. מצטערת דניאלה

10/10/2004 | 18:05 | מאת: דניאלה

בעבר, כאשר הייתי עוד בטיפול, לא מזמן( שלא עזר מספיק לצערי) נאמר לי שאופן כללי המשפט הבא: אנשים נעים במשך כל חיים בין מצב של סכיזואידיות למצב השני ששכחתי את שמו.. אני מניחה שזאת הבעיה שלי - פשוט בקיצוניות יתר... סאת למרות שגם נאמר לי שהכל בסדר אצלי... אני בעצם מרגישה במחצית הזמן שאיני זקוקה לאיש שחברתי היא הכי טובה ואני גם מאוד נהנת ממנה בחצי השני אני מרגישה צורך עז בחברה ,אוזן קשבת, הרגשה של אפסיות וחוסר אונים וכשמצב זה עובר, ואני נכרת כמה פטתית הייתי אני מתביישת בכך ומלאת כעס ואז גם מצב זה עובר ואני מתביישת בעליונות שחשתי וחוזר חלילה.... וכל זאת הגיע במקרה שוב בחורף עם כאבי הגרון העזים... ממש בלתי נסבל... בתודה מראש...

10/10/2004 | 19:49 | מאת: אבי

לדניאלה ממולץ לך לפנות קודם לאאג ורצוי מומחה לגבי שינויים במצבי רוח או שזה קשור לשינויים עונתיים או שאת פשוט מתבגרת לגבי טיפול תרופתי במידה ואת סובלת מאפיזדורה דיכאונית מדוע את שוללת טיפול האם עדיף לך לסבול או למשל לנסות הרפייה כגון יוגה מדיטציה למשל דניאלה תרגישי טוב

10/10/2004 | 20:44 | מאת: דניאלה

לאבי אינני מתבגרת .) יכול להיות שזה בעקבות שינויים עונתיים באמת...הסבל הוא גם בעיקר בעונות המעבר מדוע זה קורה דווקא אז.? תודה רבה על הנקודות למחשבה ועל ה"הקשבה" דניאלה