לד"ר הידש-קלונקס{סתתתם:-)}

תודה על התשובה שענתה לי על הכל. אתה צודק במאה אחוז לגבי התגובות של האנשים,אני מודה שנסחפתי גם והפעם היתי חייבת לענות להם{גם אני בן אדם}. פשוט לא מובן לי מה הקטע של אנשים מסויימים. בגלל שמדובר פה בפורום פסיכיאטרייה אז אוטומטית כל משפט וכל שאלה הקוראים מחפשים בו את "הסיבה העמוקה לכך" את "מהות השאלה" וכל אחד חושב שהוא מינימום פרוייד ומנתח את הבנאדם ומביע את דעתו. דמוקרטייה זה יפה,אבל טיפשות זה דבר שלפעמים יכול להיות מעצבן. אני ממש לא חושבת שאני צריכה להסביר את עצמי,אך בשביל דור ואחרים למיניהם אומר רק שזה לגמרי,אבל לגמרי, טבעי,שבנאדם שלוקח תרופה מסויימת שואל אלייה, ואז משום שבנוסף לתשובת הרופא הוא מקבל דיעות ואינפורמצייה שונה מאנשים שהוסיפו את דעתם, הוא מחליט לברר בודאות ולהבין בדיוק. ורק שתבינו,אם לא היתי מעריכה את דעתכם{בעיקר אתה דור} ולא שומעת את דבריכם, או מתייחסת אליהם בתור תגובות או ניסיון של אנשים אינטיליגנטים שכוונתם אינה רעה{לרוב} לא היתי בכלל שואלת שוב. עצם זה שאני שואלת רבות על הקלונקס זה בגלל שאני מעריכה את הידע ואת הניסיון של אחרים שתרמו את דעתם. אני חושבת שזה ברור,ולכן גם השאלות והצורך לודא. אך התייחסות שמטרתה להוציא אגרסיות,וניתוחים פסיכולוגיים למיניהם ,ופסיכיאטרייה בגרוש, זה בטח לא מה שמעניין אותי וגם לא אחרים ששואלים שאלות. היתי מציעה לראות דברים בצורה קצת יותר חיובית, ולהבין{לא רק לגביי} שאם אדם שואל שאלה...תתפלאו,אבל לפעמים הוא פשוט...סתם שואל שאלה. כן כן,גם זה יכול לקרות לפעמים. כמו שאם לפעמים אדם אחר, יכול לומר:"אני בדיכאון" כמו שרוב בני האדם אומרים לפעמים, ולפעמים זה פשוט....כן,כי רע להם,כי הם בבאסה. ולא משום שיש להם תסביך גדלות,תסביך סינדרלה,תסביך טראומות ילדות,או שהם עברו אונס קבוצתי. ולפעמים אפילו, וזה בכלל יפתיע אתכם... לא הכל כ"כ מסובך וטראגי בחיים,לא לכל דבר יש סיבה,ולפעמים הדברים אפילו פשוטים. כך שחבל לבזבז אנרגיות על חיפושים מיותרים באחרים,ובעצמכם. תשקיעו את האנרגיות שלכם בטוב,וחיובי. ביי,ויום טוב.:-) {תתפלאו,אבל זה סתם ביי,ולא ביי שנובע מחרדת נטישה,מהתמכרות אובססיבית למילה ביי, ואפילו לא מרמז כלום...אבל תמיד אפשר לחפש סיבה לא?}

בטיפול תרופתי יש הסבר של רופא מטפל ויש עלון לצרכן שמצורף לתרופה. עבור 90% מהמטופלים זה צריך להספיק. יש כאלה שגם מבררים באינטרנט וטוב שהם מבררים. אבל רק בודדים עוסקים בכך בצורה כ"כ אינטנסיבית. ואצלך זה גם מאד כפייתי אם נקח בחשבון שהמינון הוא מזערי ובכל זאת השאלות שלך כל הזמן חוזרות על עצמן. התשובות שלי כולן היו עפ"י הספרות המדעית ועפ"י ההמלצות של ארגוני הבריאות העולמיים, כך שאין בכלל שאלה מי צודק למה וכמה. זה לא עניין של חילוקי דיעות. אין בנושא הזה חילוקי דיעות. עובדה שלא תמצאי מחקר אחד רציני שיטען אחרת ממה שכתבתי. יש רופאים חלשים שנכנעים לכל קפריזה של מטופל ויתנו לו גם מאה כדורי קלונקס ביום ויגידו לו כל מה שהוא רוצה אבל זה לא משנה את האמת, המחקרים המדעיים או את ההמלצות של משרד הבריאות לשימוש נכון בתרופות.

אתה שם לב שאין ביננו שום ויכוח בקשר לקלונקס? אתה שם לב לזה שפעם אחת לא סתרתי את מה שאמרת,אלא אם כן אמרתי שמניסיוני בלבד-הדברים נראים אחרת,ותואמים יותר את דבריו של הד"ר. בקשר לאובססיביות ולקביעה מה כן או לא ואיפה הגבול בין האובססיביות שנראית לך,לבין התעניינות,ומאיזו כמות של תרופה כן מותר לשאול ומאיזו כמות לו-זה נתון לשיקול דעתך. לי האמת נראה שאתה קצת אובססיבי לגביי,ומשום מה חייב ליצור איתי ויכוח -כשאין. ההבדל ביננו הוא שאני מבינה שעל גבי האינטרנט,לא יכול להיות לי מושג מי אתה,ובטח שעל סמך הודעות אינני אומר או אכתוב שאתה אובססיבי,או אנתח אותך. אפשר לחפש בכל דבר ובכל מילה-ומאוד קל גם למצא כמו שאתה יודע. ומה לעשות,לשימחתי אין לי כרגע בעיות נוספות מלבד לברר על הכדור אותו אני לוקחת... ולגבי אובססיביות...אני עד כדי כך אובססיבית שאני הרבה פעמים שוכחת בכלל לקחת את התרופה כי אני עסוקה בדברים יותר מענינים. אני גם חושבת שמיצינו את העניין עד תום. וגם הוא לא מעניין. וכן, אם בעוד כמה ימים תהיה לי שאלה על הקלונקס{כבר בא לי להקיא מהמילה הזו} אז אפילו תראה אותי פה שוב שואלת. ואם זה מפריע לך, תתגבר על האובססיביות ותתאפק לא להגיב:-) {הכל ברוח טובה כמובן ובנימה צינית-ללא כוונה להעליב} יום טוב.

כולם כתבו נהדר כי כולם כתבו בלי חשבון את שהם חושבים,זה היתרון הגדול במדיה האינטרנטית... שירשור מעניין.