קלונקס
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום, רציתי לדעת מדוע יש הסתייגות בכל הנוגע לשמוש בקלונקס?
עפי תקנות משרד הבריאות מותר לרשום בנזודיאזפינים לתקופה מירבית של 2-4 שבועות. הפסיכיאטר פה בפורום כתב שהוא מצפצף על התקנות ורושם אותם לשנים רבות, עשרות שנים וכו' כאשר הנימוק שלו שהמטופלים שלו לא סובלים מטולרנס. הטענה שאין טולרנס מוזרה וכמובן שאיננה נכונה כי אין אפילו מחקר אחד רציני שמראה יעילות של קלונקס אחרי שימוש יומיומי קבוע מעל 4-6 חודשים. קלונקס מיועד להרגעה במצבי מתח וחרדה לתקופות קצובות. טיפול מעבר ל-6 חודשים איננו מומלץ בשום מקרה אבל הסטטיסטיקה מראה שיש רופאים רבים שנוהגים בניגוד לתקנות ולהמלצות.
הקלונקס אכן מאבד את ההשפעה אחרי כמה חודשים ואז במקרה חרדה אתה חיב להרים מינונים, מנסיון עם כל נוגדי החרדה הבנזודיאזפינים הקלונקס יעיל בהתחלה ואחרי תקופה לא ארוכה הוא נהיה חלשלוש יחסית לקסנגס לדוגמא שניתן שנים לקחת ולשמור על מינונים סבירים עם עליות וירידות... אבל אין דומה לקלונקס הוא הגרוע לדעתי מכולם.
הסיכון העיקרי של קלונקס בשימוש ממושך מעבר לתלות זה הטולרנס (סבילות)- צורך להעלות מינון כדי להשיג את אותה השפעה של התרופה. ההשפעה המקורית לא נשמרת לאורך זמן. הטולרנס משתנה עפ"י סוג האפקט הנדרש (חרדה לעומת בעיות שינה). קראי להלן: Tolerance to all of the actions of benzodiazepines can develop, although at variable rates AND to different degrees. Tolerance to the hypnotic effects tends to develop rapidly, which may be beneficial in daytime anxiolysis but makes long-term management of insomnia difficult. Patients typically notice relief of insomnia initially, followed by a gradual loss of efficacy. Tolerance to the anxiolytic effect seems to develop more slowly than does tolerance to the hypnotic effects, but there is little evidence to indicate that benzodiazepines retain their efficacy after four to six months of regular use. Benzodiazepine therapy is often continued to suppress withdrawal states, which usually mimic symptoms of anxiety. Dosage escalation often maintains the cycle of tolerance AND dependence, AND patients may have difficulty discontinuing drug therapy.
הסיכון העיקרי של קלונקס בשימוש ממושך מעבר לתלות זה הטולרנס (סבילות)- צורך להעלות מינון כדי להשיג את אותה השפעה של התרופה. ההשפעה המקורית לא נשמרת לאורך זמן. הטולרנס משתנה עפ"י סוג האפקט הנדרש (חרדה לעומת בעיות שינה). קראי להלן: Tolerance to all of the actions of benzodiazepines can develop, although at variable rates AND to different degrees. Tolerance to the hypnotic effects tends to develop rapidly, which may be beneficial in daytime anxiolysis but makes long-term management of insomnia difficult. Patients typically notice relief of insomnia initially, followed by a gradual loss of efficacy. Tolerance to the anxiolytic effect seems to develop more slowly than does tolerance to the hypnotic effects, but there is little evidence to indicate that benzodiazepines retain their efficacy after four to six months of regular use. Benzodiazepine therapy is often continued to suppress withdrawal states, which usually mimic symptoms of anxiety. Dosage escalation often maintains the cycle of tolerance AND dependence, AND patients may have difficulty discontinuing drug therapy.
הסיכון העיקרי של קלונקס בשימוש ממושך מעבר לתלות זה הטולרנס (סבילות)- צורך להעלות מינון כדי להשיג את אותה השפעה של התרופה. ההשפעה המקורית לא נשמרת לאורך זמן. הטולרנס משתנה עפ"י סוג האפקט הנדרש (חרדה לעומת בעיות שינה). קראי להלן: Tolerance to all of the actions of benzodiazepines can develop, although at variable rates AND to different degrees. Tolerance to the hypnotic effects tends to develop rapidly, which may be beneficial in daytime anxiolysis but makes long-term management of insomnia difficult. Patients typically notice relief of insomnia initially, followed by a gradual loss of efficacy. Tolerance to the anxiolytic effect seems to develop more slowly than does tolerance to the hypnotic effects, but there is little evidence to indicate that benzodiazepines retain their efficacy after four to six months of regular use. Benzodiazepine therapy is often continued to suppress withdrawal states, which usually mimic symptoms of anxiety. Dosage escalation often maintains the cycle of tolerance AND dependence, AND patients may have difficulty discontinuing drug therapy.
לחבצלת שלום לגבי שאלך מדוע יש הסתיגות מבנזודיאזפינים? =קלונקס וכו'... להלן השפעות וסכנות בשימוש ממושך: הקלונקס או הבנזודיאזפינים נוטה לאבד מהשפעתו המרגיעה בשימוש ממושך. דבר זה עשוי להביא את המשתמש להגדלה הדרגתית של המינון, שמשמעותה פיתוח סבילות ותלות גופנית. עם הפסקת התרופה עשוי המשתמש הכרוני לפתח תסמיני גמילה, הכוללים חרדה, התקפי פאניקה, תפיקות לב-לב, רעד נדודי שינה, כאבי ראש, סחרחורת, כאבים שונים בגוף, בחילה, איבוד תיאבון ותנועות גמלוניות.מצב זה עלול להימשך ימים או שבעות. בדרך- כלל יש לקחת בנזודיאזפינים לתקופה של שבועיים או פחות. אם לוקחים אותם לתקופות ממושכות יותר, רצוי להפחית את מינונם על -מנת להקטין את הסיכון של תסמיני גמילה. אם לוקחים בונזדיאזפינים במשך חודשים או שנים, מומלץ להיוועץ ברופא, אשר יתווה תוכנית ירידה במינון. אם הדבר אפשרי, רצוי לגייס את תמיכת המשפחה והחברים בתקופה זו.
את צודקת,אך דברייך אינם צריכים להיות מופנים אליי,כי לא מדובר על כמות כמו שאני לוקחת. ובכמות זו גם אין את בעיית הגמילה,ואפילו לא את חוסר ההשפעה שציינת. וזה נאמר מניסיון. תודה בכל אופן.
