לד"ר שלום

ראשית אני אציין שאני כמעט בן 18. לא מזמן הייתה לי עוד וויכוח עם אימי, כמו שיש לכל נער מידי פעם. כמובן שאני בטוח שאני צודק והיא בטוחה שהיא צודקת... תוך כדי הוויכוח (וזו לא הפעם הראשונה שהיא עושה את זה) היא קראה לי מושגע, ואמרה שיש לי בעיות נפשיות ושהיא שמה לב לזה/יודעת את זה כבר הרבה זמן. אף פעם זה לא הזיז לי, היא מרבה להגיד את זה לאנשים בוויכוחים/בריבים. אני לא מוצא חצי סיבה שיכולה לתמוך בדברים שלה... מאז הוויכוח הזה, אני מנסה להבין למה היא אמרה את זה.. ואני לא מוצא. חשבתי לעצמי... זה ברור לי שאני לא משוגע, אבל איך אני יכול להוכיח את זה? איך מישהו יכול להוכיח את זה? אז חשבתי כדי להספיק עם המחשבות הטורדניות הללו לעשות בדיקה אחת ולתמיד כמה טיפשי שזה נראה לי אפילו אצל פסיכיאטר ולבדוק אם אני משוגע ואם אני לא שפוי... לדעתי, עד שאני לא אעשה בדיקה שכזו אני אמשיך להטריד ולהעסיק את עצמי בשאלה "למה היא אמרה את זה" (היא טוענת שיש לי התפרצויות, בגלל שהרמתי קצת את הקול בוויכוח וזה מפני שהייתי עצבני מאוד, בד"כ אני לא מרים את הקול). אני מטריד את עצמי כבר כמה ימים בשאלה הזו ("למה היא אמרה את זה") ומנסה להבין את צורת המחשבה שלה, לא מצליח, ושוב מנסה. לפעמים אני חושב על זה גם בלי לרצות זה ממש מעסיק אותי ואני יודע בעצמי שזה לשווא וזה לא שווה התייחסות רצינית. איך ניתן לעשות בדיקה כמו שכתבתי לעיל? היכן ואיך עושים אותה? ואם יש לך מושג כמה בדיקה כזו עולה? תודה!!!

כששאלתי אותה למה היא קוראת לי משוגע היא אמרה ש"יש לך התפרצויות". הסברתי לה שהתעצבנתי בגלל ההתנהגות שלה והיא טוענת שהיא התנהגה לדעתה בסדר גמור. היא לא מבינה וגם לא מנסה להבין למה התעצבנתי וממשיכה לקרוא לי משוגע ולטעון שיש לי בעיות נפשויות. שוב, אני יודע שזה אבוסרד להתייחס לדברים שלה, ובכל זאת אני מתייחס, אולי בגלל שזו אמא(?). חשבתי לעצמי אולי היא אומרת את זה תוך כדי הוויכוח (בד"כ אומרים דברים שמצטערים עליהם בוויכוחים וכשעצבניים). דיברתי איתה יום למחרת והיא לא נשמעה מתנצלת... היא אמרה שהיא חושבת שאין לה על מה להתנצל ושההתנהגות שלי היא התנהגות של אדם משוגע, לא שפוי, לא נורמלי, ושאני צריך לשנות את ההתנהגות שלי. זו תוספת להודעה הראשונה שלי. תודה רבה מראש דוקטור!!!