כלו כל הקיצין?

לאחרונה, ואולי לא רק לאחרונה אני מרגישה ממש לא טוב פיזית ונפשית יש מן שרידים בלתי פתירים של הדיכאון שמסרבים לעבור לא משנה מה אני עושה כרגע, במצבי אני לא רואה צורך בחזרה לכדורים בעיקר כי הם מנעו ממני לרדת במשקל, וזה לבד עשה לי מצב רוח ממש לא טוב וגם, אחרי שנה וחצי של טיפולים בשיחות, ותשלום שכר לימוד לבד, ממש אין לי משאבים כדי להמשיך בטיפול פסיכולוגי לכן אני במלכוד. אני בהחלט משתמשת בטכניקות מהטיפול הקוגניטיבי כדי לשפר את מצב רוחי, הולכת המון לחדר כושר כל יום לשעה ריצה, מחפשת חברה ויוצאת לבלות ולפגוש אנשים חדשים כמה שניתן אבל בפנים עמוק אנימרגישה את זרע הפורענות מתחיל לבצבץ וברור לי שזה עניין של זמן עד שזה ידרדר אלא אם יהיה שינוי מהותי אחר. חברותי מאוד נחמדות, אבל אני עדיין מרגישה שאין לי תמיכה אמיתית משום מקום בקשר למצבי. התחתי דיאטה, שזה הדבר שהיה הכי חשוב לי בשנה וחצי האחרונות, וירדתי כבר 7 קילו אבל באופן בכלל לא מפתיע זה ממש לא משנה לי את התחושה כלפי עצמי הפכתי להיות משתבללת, מכונסת בעצמי, נבוכה ממבטים, מבויישת ומסמיקה, סוג של פחד קהל. כמובן שמיותר לציין שעדיין אין לי חבר ואפילו לא יצאתי עם אף אחד כבר כמעט שנתיים וזה לבד מוריד לי את הביטחון במה שחשבתי שהשגתי בטיפול, ועושה לי מצב רוח רע בלי קשר. בעיקר חסר לי המגע והתחושה שאני כמו כולם. ברור לי שאני שונה קצת, אולי בגלל מה שעברתי ואולי בגלל מה שהייתי שהוביל אותי לדיכאון הרגישות הגבוהה הזו לסביבה, לאנשים סביבי, ההבחנה בין דקויות דקיקות של רגש מצד אחד ברור שלי שזה לא דיכאון מצד שני, חוסר המסופקות שלי, והדכדוך התמידי הזה שלא עוזב ממש מטרידים אותי כי ידוע לי לאן זה יכול להגיע. אנילא יודעת אם אני שואלת פה משהו, ואם למישהו תהיה תשובה ל"אין " שאלה שלי. סתם רציתי לספר ואני יודעת שפה זה בטוח. לילה טוב

לשירה- אפשר לשאול בת כמה את?

שירה יקרה אני רק יכולה להגיד שאני כל כך מבינה למה את מתכוונת ומה את מרגישה אתמול הגיע לפה הדאלי למה וזו הייתה חוויה לראות אותו ולשמוע אותו הוא דיבר כל כך יפה על מהות האדם ומי אנו הלוואי והיינו יכולים לישם את התורה שלו כדי להקל ולו בקצת על עצמנן

שירה, בוקר טוב אני בטוחה שלעובדה שאין לך חבר יש השפעה חזקה על ההרגשה הלא טובה שלך. ברגע שהכי פחות תצפי זה יבוא, וכשתכנסי למערכת יחסים הדברים ישתנו... מיקה

שירה יקרה כיף לי להיכנס לפורום ולראות אותך פה אם כי היתי רוצה לקרוא דברים אחרים. שירה יקרה, כשרע לי ויש לי ימים מגעליים אני פשוט יושבת ועושה חושבים עם עצמי על התקופה שהייתה ועל איפה שאני היום . את יכולה ממש לקחת דף ניר ועט ולרשום את הדברים שאת חשה בהם שיפור וישנם כאלה שירה. אני זוכרת שרשמת פה על חוסר היכולת שלך לצאת בכלל ולהיות בחברת חברות והנה תראי אותך עכשו- את יוצאת ומבלת. והירידה במשקל, אם לא היה לך חוסן נפשי לא היית יכולה לעשות זאת שירה וזה לא רק בגלל הכדורים כי צריך המון כוח רצון לזה. אני עדיין במאבקים עם המשקל שלי וכל פעם מעלים לי מחדש את הסטרואידים כך שגם אם אני רוצה זו משימה כמעט בלתי אפשרית ואני מודעת לקושי שלה לכן אני גאה בך כל כך שירה- את עושה את זה ומגיע לך את כל המחמאות שבעולם. להחזיר לעצמנו את הבטחון העצמי מיד כנראה תשאר פנטסיה בלתי ממומשת. תני לעצמך זמן ואני מאמינה שלאט לאט עם התחושות הטובות של עשיה והצלחה יבוא גם הביטחון העצמי. לגבי הטיפול, כן זהו עסק יקר אך את יכולה לקבל אות בחינם דרך הפנייה למרפאה פסיכאטרית באזור מגורייך מרופא המשפחה. התשלום היחידי יהיה עבור טופס ה-17 והוא עומד על 22 ש"ח. אולי שווה לשקול את זה? שירה יקרה, אני בטוחה שאת תעברי את התקופה הזו- את חזקה ותזכרי שאת לא לבד- אנחנו פה אריאל

לשירה ולבנות, שמחתי לראות אותכן בפורום ונראה שלכולנו דברים דומים. כאשר עוברים דיכאון וחרדות אז אחר כך כל דבר קטן נראה חשוד וקושרים אותו לדיכאון - מי שנכווה ברותחין נזהר בפושרין. אני מאחל לכולם הרבה חוויות חיוביות אשר יתקנו וישכיחו את החוויות הקשות שעברתן. שנה טובה הידש