אחי בן 31.

שלום רב. אחי בן31 וזה זמן רב (שנתיים ויותר) שהוא סגור בחדרו ויוצא בלילות ורק לצרכים מיוחדים . הוא מריר עצבני מזכיר ארועים מהעבר הרחוק שבגללם הוא מעניש אותנו . בזמן האחרון המצב מחריף ואחי מתחיל למלמל לעצמו אך כדי שנשמע שיבוא יום ומי שצריך לשלם ישלם. אני חסר אונים מכוון שרוב בני המשפחה מופנמים ולא מדברים על מה שמפריע. כך שאין טיפול בבעיה. אינינו יודעים איך להתחיל לטפל בבעיה עם מי לדבר ואת מי לשתף בבעיה.

יוסף חג שמח. לפי התיאור שלך בהחלט מדובר במצב חריג ומדאיג. התנהגותו של אחיך בהחלט לא מותאמת לגיל ולמצב.ישנם מספר פרטים חסרים כגון תפקוד בעבר, במה הוא מתעסק בשעות הפנאי, קשרים חברתיים, כיצד הוא מתקיים ומפרנס את עצמו, פירוט על דפוסי ההתמודדות שלו ושל הקרובים בשגרה ובמשבר בהווה ובעבר ועוד... לכן מבלי להכיר את המערכת המשפחתי אני יכולה להציע לך מס' כיוונים שבהם ניתן להתחיל לטפל בבעיה: 1. לפנות לרופא המשפחה שמטפל באחיך/במשפחה. יתכן והוא יראה מקום להמליץ על טיפול של ברה"ן. 2. לפנות ללשכה לשרותים חברתיים הקרובה למקום מגוריך. להערכתי יש בהחלט מקום להתיעץ עם השרותים הסוציאליים המוניציפאליים ובטוח שיש להם ניסיון רב עם דרכי התמודדות וטיפול במקרים כאלו. לא להירתע מהסטיגמה של פנייה לעו"ס. 3. לנסות לשכנע את אחיך להיפגש עם פסיכיאטר פרטי בבית או בקליניקה. מאוד כדאי לפעול מתוך שת"פ עם אחיך ולשכנע אותו ברצונך הכן בטובתו. אך לדעתי גם אם הוא לא ישתף איתך פעולה אתה חייב לנקוט באחריות, ולמרות המופנמות המשפחתית לא להישאר עם החששות לבד ולפעול עם יתר בני המשפחה כחזית אחת. בהצלחה.

ליוסף אני מסכים עם כל מה שאורלי כתבה ומודה לה. אכן האפשרויות הן המשפחה, חבר קרוב או רופא המשפחה. חג שמח דר' גיורא הידש