ציקלומטיה וגם האם סבל נפשי הוא אובייקטיבי או סוביי

שלום לכולם בימים האחרונים נאמר שציקלוטימיה היא כמו מאניה דיפרסיה ורציתי לחדד כמה דברים. אני מצרף לכאן את תיאור ההפרעה http://www.mentalhealth.com/fr20.html על פי הכתוב ההפרעה קשה לאבחנה משום שהתסמינים שלה לא תמיד חריפים במידה כזאת שהלקוח ידפוק בדלת של הפסיכיאטר ויגיד דוקטור יש לי בעיה. בנוסף לכך עד שקובעים תור הדיכדוך מתחלף בעליזות והולכים למטפל רק כאשר נמצאים במצוקה כאן אנו מגיעים לשאלה אם הפרעה נפשית היא אובייקטיבית או סובייקטיבית. אני חי את עצמי ויודע שהיתה לי מצוקה נפשית קשה שנים רבות אבל התחלתי להיות מודע למצוקה רק כאשר נכנסתי למועדון האקסקלוקסיבי של המדוכאים האמיתיים. אני לא מודע למה שאני יודע בדיעבד ולא ידעתי מלכתחילה מה שאני יודע היום. שאול

לשאול שלום דבריך נכונים וחשובים. עם זאת אחת הסיבות העיקריות לקשיים היא רמת המודעות בציבור והסטיגמה של הפרעות נפשיות. אין ספק שבעשר השנים האחרונות המודעות והידע בציבור עולים בהתמדה. כך גם ישנם שינויים רבים ולא מספיקים בקשר לסטיגמה של הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה. אלו הסיבות העיקריות מדוע שהסכמתי להשתתף בפורום הנוכחי. לימוד, הדרכה, מתן עיצה ואינפו. חשובים ביותר בתחום רגיש זה של בריאות הנפש. תמשיך, תמשיך, אתה בעצמך עושה עבודה רבה וחשובה בתחום הזה. שבת שלום ותודה דר' גיורא הידש

מהתאור של שאול, ומאמרים שקראתי עולה בדעתי שציקלומטיה היא מעין הפרעה שבדיעבד, כמו החרדה הקלה, וההמנעות שאני חייתי איתם אני כל חיי. כולנו נעים על מין ציר כזה של אושר ודיכאון, כשאני מאוהב ואוהבים אותי אני מאושר, שאני בודד אני דיכאוני, כשיש לי עבודה טוב לי, כשאני מובטל רע לי, כשאני מצליח בלימודים טוב לי כשאני נכשל רע לי. בהתאם לאישיות שלי אני מחייס רמות שונות של חשיבות לטוב ולרע הזה, חלק מהדברים הטובים גורמים לי להתרוממות רוח ואושר מדהימים וחלק רק מעלים חיוך על שפתיים, חלק מהדברים הרעים גורמים לדיכאון של ממש, וחלק סתם עושים הרגשה רעה שאפשר להתעלם ממנה במשיכת כתף. לפעמים ההרגשה הטובה אינה קשורה לכלום, סתם יום של שמש, שיר טוב ששמעתי, מחמאה שקבלתי וכו..., כולם יכולים לגרום לי לסוג מסויים של אושר (ברמות שונות). גם ההרגשה הרעה לא תמיד קשורה למשהוא ספציפי, סתם יום של חורף, רעש מהשכנים או אפילו כלום ממש יכולים לגרום לי להרגשה רעה ודיכאון. מניסיוני עם בני אדם, כמעט כולם חיים על הציר הזה ונעים בו (מי בטלטלות חזקות יותר ומי פחות) מאושר לעצב, מדכאון להתרממות רוח, כאשר אדם מאובחן כדיכאוני או דו קוטבי אז ניתן לעשות איבחון בדיעבד ולהגיד שכל חייו הוא סבל מהפרעה ציקלומטית, אבל האם באמת ניתן לקבוע שאדם סובל סובל מהפרעה זו בזמן אמת?, איך אפשר לאבחן דבר כזה?