שאלה לגבי הפסקת טיפול
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
לד"ר הידש שלום אני בן 26 טופלתי כשנתיים בציפרמיל (עקב דיכאון ומחשבות טורדניות כפיתיות)ונאלצתי להפסיק בעקבות תופעות לוואי שהחמירו בעיקר השמנה ועייפות,הפיכת שינה . ניסיתי כמה חודשים למצוא תרופה אחרת אך לא הצלחתי והתיאשתי . שאלתי היא- אני נכון להיום כבר חצי שנה ללא תרופות ומנסה להתמודד עם הקשיים, אך מרגיש אומנם עדיין חלק מתופעות הלוואי כגון כבדות חולשה וכמו כן כאבים בחזה (שאני לוקח נשימה עמוקה)שהתחילו באמצע השימוש בציפרמיל אני מתכנן לעשות בדיקות כלליות אבל קצת מודאג הטיפול בציפרמיל באופן כללי מאוד החליש אותי וגם לא יכולתי לעשות ספורט לכל אורך התקופה מה לדעתך הם הכאבים בחזה (תחושת כבדות)כי הם ממש מציקים לי?? כמה זמן לוקח עד שכל התופעות הללו נעלמות?? גם עדיין לא חזרתי למשקל המקורי שלי אומנם ירדתי אבל עדיין מרגיש מוזר כאילו אני עוד עם התופעות לוואי קצת האם זה משהו בלתי הפיך זה נורא מטריד אותי.. אנא ענה לי בכנות תודה ושנה טובה
ממתי הידש לא עונה בכנות שאתה ודוד מבקשים לענות בכנות? דר' הידש עונה תמיד בכנות ואין צורך לבקש ממנו תאמר גם לדוד במקרה ואתם מכירים... תהיה בריא צום קל...
אם זה מעודד אותך גם אותי ציפראמיל החליש כשלקחתי אותו. בעצם, כל התרופות שלקחתי החלישו אותי למרות שהן אמורות להיות מעוררות. הרופאה שלי הייתה אומרת שאנחנו כותבים בספרים שהן מעוררות , רק חבל שהתרופות לא קורואת את הספרים האלו... היה לי מאוד קשה לעשות ספורט - היום, שנה אחרי סיום הטיפול אני עושה פי 2 ממה שיכולתי קודם. תופעות הלוואי ליוו אותי תקופה די ארוכה (בעיקר העייפות, הקושי לרדת במשקל) אבל הן לאט לאט מתחילות לעבור. אנילא יודעת אם ד"ר הידש יסכים איתי, אבל אין חכם כבעל ניסיון בגדול, אפשר לעבור את זה , צריך סבלנוווווווווווותתתתת חשוב לסגל אורח חיים בריא שעוזר לתופעות הללו לחלוף יותר מהר : תזונה מאוזנת, פעילות גופנית כמה שניתן, שינה מספיקה , להימנע מלחצים או לחילופין ללמוד שיטות הרפייה כדי שהלחצים לא ישפיעו כל כך. פעילות גופנית יכולה לעזור לך למרות העייפות והכבדות - היא משפרת את זרימת הדם, מעלה מסת שריר, משפרת את פעילות הלב, משחררת אנדורפינים שגורמים למצב רוח טוב. גם היום, אם אני מרגישה ממש רע, אנילא מוותרת והולכת לחדר כושר, ואחרי רבע שעה כבר מרגישה בהטבה - וזה בדר"כ מחזיק כל היום, כמו כדור נגד דיכאון.... אני עליתי 17 קילו בדיכאון, ורק עכשו, אחרי שלוש שנים מתחילת הדיכאון הצלחתי לרדת 7 קילו. נכון שזו הייי דרך חתחתים, אבל אם לא הייתי מקבלת טיפול, לךתדע איפה הייתי היום. כל טוב רק בריאות
לס' אני מסכים עם כל מה ששירה כתבה. הייתי רק מוסיף שהכאבים בחזה כנראה אינם קשורים לציפרמיל (למרות שהחלו תוך כדי טיפול), וכדאי לבצע בדיקות או לחשוב שהן קשורות למצב. כמובן שאפשר להוסיף ולטפל בשיחות ולא להסתפק בטיפול התרופתי בלבד שעברת. החולשה, עייפות והעליה במשקל, כפי שנכתב כנראה כן קשורים לצפרמיל. קניתי את הרעיון שהתרופות יקראו את הספרים....תודה כל טוב דר' גיורא הידש
