מקרים פרטיים ומסקנות כלליות
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
מקריאת הדברים שנאמרו כאן, נדמה לי שרובנו נוטים להקיש ממקרה פרטי,אישי או אחר, על הנושא בכללותו. מאליו יובן שהתייחסות כזו אין בינה לבין איזושהיא אמת מדעית-שום דבר. יש מי שנכווה כתוצאה משימוש בתרופה מסויימת, יש מי שאפילו לא נתן לעצמו זמן להבריא ממחלתו אלא מיהר להחליף תרופה בגלל תופעות הלוואי, ויש גם מי שמרגיש אחרת- שלשאת את תופעות הלוואי היה קל יותר מאשר לכאוב את מחלתו. אולי נכון יהיה -לטובתם של אלה שנכנסים לפורום כשהם מרובי נסיון בכל האמור בכאב אבל חסרי נסיון בנושא התרופות-לבטא במתינות רבה יותר את התסכולים, לזכור שהם פרטיים לגמרי ושבצד מי שאיננו מרוצה ישנם כנראה גם כאלה שמרגישים אחרת: בריאים וחזקים יותר ובוודאי שלווים הרבה יותר. גמר חתימה טובה ושנת בריאות מלאה לכולנו.
היי נועה מקריאה ראשונית את דבריך היה לי הרושם שאכן את צודקת ,ההקש האישי קצת עולה על ההבטים היותר מקיפים ונירחבים של הבעייה . אך מקריאה חוזרת ,הבנתי שלא לקחת בחשבון שזאת -האמת- האמיתית -והמדעית -של אותו פרט.! והעז וכתב בפומבי את מה שהוא חווה באופן הכי אינטימי ופרטני שיכול להיות .וזאת לאחר ניסיונות ומחקרים לעומק ולרוחב,של לימוד הנושא בכתב וברצינות הכי גמורה כי זה עבר והתגלגל על גופו ועל החיים שלו!! כלומר ניסיונו האישי הרחב פלוס לימוד וקריאה בנושא (מתוך ספרים מדעים)פלוס ציפיה בחברים וקולגות חולים ,יש לו זכות לכתוב תוך כדי ראייה יותר כוללת משאת יכולה לתאר לעצמך. אם לאדם הלוקח תרופה "השלוו הבריא והחזק"כפי שכתבת, מותר לכתוב על זה שהוא מרוצה מהתרופות והם מתאימים לו. גם לאדם הלא "שלוו " יש זכות לומר את מה שקרה לו . את קוראת לזה תיסכול או ביטוי לא מתון . מילא ,עם כל הכבוד. מי שניכווה כמה פעמים ממשהו יש לו שליחות בכתיבה ואזהרתו לאחרים היא חובה. לכן למי שלא נעים לקרא ולא מתאים יכול להמשיך ולדלג הלאה. ועוד משהו לידעיתך ,לא תמיד המידע כאן הוא רק לאנשים החולים.גם הרופאים ,אלה האמורים לרפא, לומדים המון "מהתיסכולים ומהביטויים הלא ממתנים שיש לנו". שתהיה לך לכולם ,שנה טובה בריאה וחזקה, תקחי בקלות ותדעי שיש הרבה דברים בגו. כל מילה היא עולם ומלואו ויש לכבדה ולתת לה את המקום הראוי לה. כי היא ניכתבה מהלב. שלך סקרלט
