לספר את האמת

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

22/09/2004 | 08:40 | מאת: אפרת

לד"ר הירש הנכבד אתה עושה מלאכת קודש פה בפורם אולם, יש לספר את האמת לגבי התרופות ונזקיהם ולא לטייח ולספר רק על התחזוקה של החולה. כידוע אני כתבתי פה בעבר כשאני מחפשת תשובות אולם נעניתי שהתרופות אינם מזיקות. המשכתי לחפש והרופאה שטיפלה בי סוף סוף הודתה בפני שאכן התרופות הפסיכיאטריות מזיקות מאוד. מדוע אתה לא מציין בפורם למשל לאנשים שסובלים מבעיות דכאוניות למשל שהמחלה בת חלוף לאחר שנתיים שלוש ללא תרופות, למה לתת לחולים תרופות לכל החיים אם הם קיבלו למעלה מפעם אחת דיכאון? הרי נותנים זאת כתחזוקה ללא שיקול דעת מה תופעות הלואי האיומות שהן עושות. כבעלת נסיון לצערי היום אומרת לי הרופאה שאכן אני צודקת ולצערי הנזק שנגרם הוא עצום מאחר ואני מנסה לחיות בלי כדורים . לפני מספר שנים חליתי בדכאון וחרדות מאחר והגעתי לרופא עם המון מוטיבציה הוא ריפא אותי דרך שיחות ולא עם כדורים, לאחר שלוש שנים נירפאתי לחלוטין וחזרתי לעבוד ותלתפקד כרגיל. היום לאחר שלוש עשרה שנים חזר לי שוב ועם קיצורי דרך של הרפואה ניתנו לי כדורים במשך שלוש שנים כשכל פעם אני שואלת את הרופאה מתי אני מפסיקה היא ענתה כשאת תהיי בריאה. לצערי ברגע שהבנתי את הנאמר החלטתי על דעת עצמי להפסיק במשך שנתיים כבר ללא כדורים אולם אני לא חוזרת לעצמי כבעבר. הרופאההיום מודה בנזקי הכדורים מדוע, לא לידע כל חולה או קרוב משפחה שלו לגבי ההשלכות של הכדורים, מדוע לא לספר שהכדורים אינם מרפאים,היום דברים שלא היו קודם אני סובלת מהם היום קשה ואני לא אקח כדורים שגם הרופאים לא מודעים לכל ניזקיהם אנילא רוצה להיות שפן הנסיונות של הרפואה הנוראית הזאת. הגיע הזמן שיורידו את כל הבמות שמפרשות את הכדורים רק כמועילים ולא מספרים על המחיר היקר שאדם משלם עקב לקיחם. לי יש זכות לדעת כל דבר בטרם אחדיר אותו לגופי וזאת למען פרנסת הרופאים, בתי החולים,וחברות התרופות וגם אם כן, שוב פעם נא לידע ולתת מקסימום אינפורמציה כנה ואמיתי לא מצונזרת או מרמזת

22/09/2004 | 15:00 | מאת: מיכל מ

באופן כללי מצבי רוח של עצב ודכדוך המופיעים לעיתים הם נורמליים לחלוטין ובדרך כלל חולפים במהירות. אך דיכאון כמחלה, המלווה בצחושות של ייאוש,עייפות, איבוד החשק המיני, אדישות, חוסר תיאבון והפרעות בשינה-דורש התייחסות רפואית. דיכאון יכול לנבוע מסיבות חיצוניות כגון מוות של אדם קרוב,מחלה, או איבוד מקום עבודה, ואז המצב נקרא דיכאון תגובתי, אך דיכאון עשוי להופיע לפעמים ללא כל סיבה נראת לעין, ואז זהוא דיכאון פנימי. קיימים שני סוגים עיקריים של תרופות לטיפול בדיכאון:( אבל, לא ניכנס לפרטים עכשיו) . לדיכאון קל אין צורך בטיפול תרופתי ברוב המקרים. במצבים כאלה, תמיכה ועזרה בהתמודדות עם הסיבה לדיכאון יעילות יותר מטיפול תרופתי. לעומת זאת, במצבים של דיכאון קשה, ובעיקר דיכאון פנימי, התרופות עשיות לעזור. לאפרת- אני מקווה שמצאת כאן תשובות לשאלות שהעסיקו אותך. מיכל מ

22/09/2004 | 15:12 | מאת: למיכל

מה הקשר? את כל הזמן עונה בלי קשר לשאלה! היא יודעת שהתרופות עוזרות. הם עזרו גם לה. העניין פה זה התופעות לוואי.

22/09/2004 | 15:14 | מאת: אפרת

מיכל מ תודה על ההתייחסות אבל עדיין זה לא עונה על שאלתי לגבי מתן אינפורמציה מקסימלית לפציינט שאמור לקחת החלטה על גופו וזאת עם כל הכבוד לרפואה שהיום לא נותת אינפורמציה אני הרי משלמת על תשובות שלא קיבלתי. במקום תשובות נכונות קיבלתי תשובות שהתרופות אינם מזיקות האם זה נכון? לצערי היום הרופאה הודתה בפה מלא שהם מזיקות מאוד

22/09/2004 | 15:15 | מאת: אפרת

מיכל מ תודה על ההתייחסות אבל עדיין זה לא עונה על שאלתי לגבי מתן אינפורמציה מקסימלית לפציינט שאמור לקחת החלטה על גופו וזאת עם כל הכבוד לרפואה שהיום לא נותת אינפורמציה אני הרי משלמת על תשובות שלא קיבלתי. במקום תשובות נכונות קיבלתי תשובות שהתרופות אינם מזיקות האם זה נכון? לצערי היום הרופאה הודתה בפה מלא שהם מזיקות מאוד

22/09/2004 | 15:15 | מאת: אפרת

מיכל מ תודה על ההתייחסות אבל עדיין זה לא עונה על שאלתי לגבי מתן אינפורמציה מקסימלית לפציינט שאמור לקחת החלטה על גופו וזאת עם כל הכבוד לרפואה שהיום לא נותת אינפורמציה אני הרי משלמת על תשובות שלא קיבלתי. במקום תשובות נכונות קיבלתי תשובות שהתרופות אינם מזיקות האם זה נכון? לצערי היום הרופאה הודתה בפה מלא שהם מזיקות מאוד

22/09/2004 | 15:15 | מאת: אפרת

מיכל מ תודה על ההתייחסות אבל עדיין זה לא עונה על שאלתי לגבי מתן אינפורמציה מקסימלית לפציינט שאמור לקחת החלטה על גופו וזאת עם כל הכבוד לרפואה שהיום לא נותת אינפורמציה אני הרי משלמת על תשובות שלא קיבלתי. במקום תשובות נכונות קיבלתי תשובות שהתרופות אינם מזיקות האם זה נכון? לצערי היום הרופאה הודתה בפה מלא שהם מזיקות מאוד

22/09/2004 | 15:58 | מאת: רפאל

בטח ובטח שכל תרופה בין אם היא טבעית ובין אם היא כימיקלית פוגעת בבריאותו של חולה זה או אחר,כאשר יש בעיה מסוג כזה כמובן שאחריותו של כל רופא היא לאמר במפורש גם על תופעות הלוואי ,פורום זה עלה לא כאלטרנטיבה לפסיכאטר מומחה אל כאל שיתוף חוויות של כלל הסובלים ולמענה מקצועי מד"ר היידש,להאשים את הפורום הזה כמטעה ולא נותן את מלו האינפורמציה זה ממש לא במקום ולא לעניין , גולש מרוצה

22/09/2004 | 16:10 | מאת: דנה

היי אפרת, אמרת שהרופאה אמרה לך על תופעות לוואי שלא מספרים לנו, איזה תופעות? האמת היא שהייתי מאוד רוצה לדעת עליהן. אבל בלי קשר לזה, אפרת, אני לא יכולה להשוות שום תופעת לוואי לאיכות החיים העלובה שאני נאלצתי לחיות בלי הכדורים, לא לדבר על זה שכמה מאיתנו יכלו בכלל לא להיות פה היום בלעדיהם. בנוסף, אני לא חושבת שזה חכם שאת יורדת מהם ככה בבת אחת, כי זה באמת גורר נזקים. אם כבר, תרדי מהם בהדרגה.

22/09/2004 | 17:04 | מאת: תמר

אפרת שלום, צר לי שאת סובלת, אבל אפילו לדברייך - הכדורים עזרו לך בעבר להרגיש טוב יותר, ואילו הדיכאון חזר לאחר שהפסקת לקחתם על דעת עצמך... האם אין בכך די כדי להצדיק את השימוש בהם ? נכון, לעיתים הדיכאון חולף מעצמו, ולעיתים טיפול פסיכותרפי לבדו מצליח לעזור, אך ישנם מצבים בהם הטיפול התרופתי עוזר ביעילות ובמהירות רבה יותר. עובדה שהיא קריטית לעיתים לאדם הסובל. ובעניין ההשפעות המזיקות של התרופות : לעניות דעתי (ויתקנוני אנשי המקצוע אם אני טועה) - פרט לתופעות הלוואי הלא נעימות המופיעות לעיתים, אין מדובר בנזק לטווח הרחוק! גם תופעות הלוואי חולפות, בד"כ, לאחר זמן קצר יחסית, או שניתן להחליף את סוג התרופה. ברור לכולנו, שעדיף היה לפתור את הבעיה ללא תרופות, אך בהעדר פיתרון טוב יותר לעת עתה - זוהי האלטרנטיבה המועדפת. מקווה שאת ( וכולנו) נדע ימים טובים יותר ושתהיה שנה טובה! תמר.

22/09/2004 | 23:36 | מאת: סקרלט

אפרת היי אני עונה לך כי עיניין הכדורים מאד מעסיק אותנו והוא קרוב ללבינו והייתי רוצה שאנשים יחשבו פעמים ויתיעצו שוב ושוב בקשר ללקיחת כדורים פסיכיאטרים. איך הרופאים יתנו לך אימפורמציה רצינית כשלהם אין אותה? הרי הם בעצמם לא יודעים.המידע בידם מועט. וגם הניסיון דל. אולי רק לטווח קצר של 5-10 שנים ומה הלאה.,,איזה נזקים גורמים הכדורים הכימים שהם למעשה סמים? בני שהיה בן 15(ולפני 15 שנים) קיבל סדרה של תרופות במשך חצי שנה כל הסוגים והמינים -היה שפן ניסיונות בבי'ח שבו אושפז-והאבחנה הרפואית שלו היתה אז- שאין לו שום מחלה- רק חרדות של גיל בגרות ובעיות הפריעו לו שהיו במשפחה. הם רצו שימשיך לקחת תרופות שפגעו במח ובכל חלקה טובה באישיות שלו וקיבל את ה o.c.d אף תרופה לא עזרה בהפרעה הקשה הזאת .היו שנים שהיה רדום ללא פעילות עם "האנפרניל ואחר עם" הפבוקסיל .אחר כך הרספרידל והגאודון היה כל כך ערני ועצבני ששנים חייתי בפחד מהתנהגותו.(ולא העלתי בדעתי שזה מהתרופות שמסייעות במשהו אך מקלקלות משהו אחר)לימים חשבתי שבני ישאר עצבני ונרגן כל חייו. טוב שלא התיאשנו ,וגילו שיש לו סכיזופ' קלה-וכרגע הוא כחצי שנה עם כדורים חדשים אשר מרגיעים ופועלים עליו טוב.הוא פעיל,רוחש לעצמו את התחושות ששכח מהם כמו יכולת ההנאה שמחה וצחוק הרגעות עצמאות וביטחון , הוא שמח מקסים חכם ומבריק כפי שהיה בגיל 15 . כלומר היום הוא תלותי בכדורים. בלעדיהם כל הפיוזים מבולבלים בראש. לסיכום ,לבני לא היתה מחלת נפש .כיום יש לו שתיים. כי עד שמצאו את המחלה קילקלו אצלו משהו אחר ,וכדי לתקן את את זה הולעט שוב בכדורים עד להמצאות הכדור המתאים .. ואין לזה סוף, היום הוא כמעט בן 30 . אם יש לך רק חרדה או דיכאון קל ,תעשי הכל לרפא עצמך ללא כדורים .. במחלות נפש אין ברירה. הכדורים הם ההצלה היחידה.ומקווה שלא תגיעי לזה. ס.

23/09/2004 | 03:37 | מאת: האנקי קקי

ספרי את האמת ואל תפחידי סתם אוכלוסיה שנזקקת לכדורים והכדורים מחזיקים אותה בחיים כל פעם יש כאן איזה "אנטי כדורים" מ... עם סיפור שאין קשר בינו לבין האמת כלום מלבד הפחדה יש לך מזל שדר' גיורא הוא ליברלי ונותן במה גם למספרי סיפורי סבתא...