נוירוזה ופסיכופתיה- לד"ר הידש
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום וברוך שובך! היה בעמוד הקודם דיון בשאלה תיאורטית- האם מבנה האישיות הפאתולוגי של הפסיכופת (הפרעת אישיות אנטי סוציאלית) לא מאפשר לו לסבול במקביל מהפרעות ניאורוטיות כמו דיכאון או אובססיות (OCD)? כלומר קיימת סתירה בין שני המצבים? תשובתי לשאלה היא כן (יש סתירה) וזה נראה לי ברור אך יש גולשים אחרים שחושבים אחרת ולכן זה מופנה אליך להכרעה בנושא.
לדור או לדנה: מציע לכם להוסיף לדר' קישור לדיון ביניכם ככה יהיה לו יותר קל להתייחס
היי דור. קודם כל סליחה שלא חזרתי אתמול. אם שמת לב אז הוספתי סימן שאלה לכותרת שלך. תהליך החיפוש היה ארוך ועברתי בין השאר על 2 חוות דעת של בעלי אישיות אנטי סוציאלית, אשר אחד מהם סובל גם מסטיות מיניות שונות. אמנם לא הצלחתי להגיע למסקנה חד משמעית, אבל הצלחתי להבין באופן מלא את הכוונה שלך (זו כבר התקדמות...), אני מודה שזה אכן נראה על פניו כסתירה מהותית, אבל כאן מתחבר עניין הכותרת- המילה פסיכופתיה הוצאה מהגדרתה של הפרעת אישיות זו. ולא בכדי. ולכן המושגים שציינת אכן מנוגדים אחד לשני, אך השימוש במונח 'פסיכופתיה' אינו נכון כאן לדעתי. אז מתוך מה שקראתי בחוות הדעת ישנו בעצם דגש על היצרים שאינם ניתנים לשליטה וציטוט :'אני עליון לא קיים כלל'. אז אם נתייחס למשפט זה, בוודאי שאדם שהאני העליון אינו מפותח לא יכול לסבול ממחשבות אובססיביות (שוב, בהנחה שהמחשבות הן פרי של רגשות אשמה..) הבעיה היא במשפט מסויים מ'פרקים נבחרים בפסיכיאטריה' שאני רואה בו סתירה : 'בעל האישיות האנטי סוציאלית סובל מהרגשות של כשלון, תסכול וכעס ומסוגל להגיע גם לפעולות אבדניות', נכון שכמו שכתוב, רובן להפעלת סחיטה ולהשגת רווח משני, אך מה לגבי אלו שלא? מה לגבי תחושות של כשלון שנובעות קונפליקטים פנימיים? הרי כיצד ניתן לחוש כישלון אם אין מאבק פנימי? ואם יש מאבק פנימי אז כיצד ייתכן שה'אני העליון' אינו מפותח? בקיצור, זה נראה קצת יותר מסובך, אולי יש לך תשובות לדילמות? אני מניחה שדר' הידש יכריע בעניין ובטח הנסיון שלו רב יותר משלנו. דנה
שלום דנה כהמשך- באותו ספר נכתב על הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית (פסיכופתית לשעבר): "אין לו סבל נפשי הגורם למצוקה נפשית פנימית. הקונפליקטים שלו הם עם העולם ולא בינו לבין עצמו". להבנתי הוא יתאבד אם בכלל רק אם נכפה עליו להשתנות. אין לו הרי סבל נפשי פנימי. לגבי ocd- נוירוזה כפייתית- זאת למעשה "מחלת הספק"- נכתב בספר- "החולה נמצא בהתלבטות מתמדת והמחשבות נעות בין בעד ונגד, בלי יכולת להכריע. הספק יכול להתיחס לכל אמונה, זיכרון, מחשבה ואפילו עדות חושים". במובן הזה אפשר יהיה לדעתי להעמיד זה מול זה את שתי ההפרעות, אחת מול השניה.
