איך באמת יוצאים מבעיית חרדות? אשמח אם תתעניינו בבע

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

15/09/2004 | 13:58 | מאת: ארז

שלום לכם חברים אני למעלה משנתיים וחצי סובל מבעיית חרדות שהרגה כל תכונה ואת כל מה שאי-פעם אפיין אותי בתור ארז, בתור בן אדם, אך רצה האל וחטפתי את המכה של חיי ומאז אני חי כמו כלב, חי-מת. ניסיתי תרופות, אך עושה רושם כי הרפואה, מתקדמת ככל שתהיה, עדיין לא מצאה תרופה מתאימה לחרדות, אלא נותנים לנו תרופות נוגדות דכאון בתקווה שאחת מתוך 10 שנקח (ורוב האנשים לוקחים מספר לא קטן של תרופות עד אשר מוצאים את זאת שעוזרת להם) תעזור. אבל האם באמת יש טיפול טוב ויעיל לחרדות? וכשסוף סוף מסתבר שיש תרופות מתאימות שעוזרות, מסתבר שהן גם ממכרות (כמו וואבן,קלונקס, קסנקס). שלא תבינו לא נכון. הן עוזרות, אבל מה לעשות, הן מאוד ממכרות. אני היום הייתי אצל הפסיכיאטר שלי שנתן לי לנסות תרופה מהדור הישן, תרופה בשם "מרוניל". בשנתיים וחצי ניסיתי רמרון,ציפרמיל והחידוש שלה: ציפרלקס, אפקסור, סרוקסט, אך אף אחת מהן לא ממש עזרה, למרות שלטענת הרופא שלי היום, היה מקום לשלב איתן תרופות להרגעה משום שהצירוף שלהן ביחד נותן תוצאה טובה הרבה יותר והעובדה שקודמיו לא חשבו על כך, מביא למסקנה שאולי התרופות לא מוצו באופן מקסימלי, אך אני חושב שזה לא יותר מאשר אמרות שווא, שמטרתן לגרום לחולה לפתח תקווה בעוד תרופה ובעוד ניסיון, ואני שואל אתכם עד מתי אני אהיה שפן הנסיונות של התרופות האלה? אני יודע שחלקכם אומרים: "אם ככה, למה אתה בכלל מנסה אותם כשאינך מאמין בהם וחושב ואפילו בטוח שגם החדשה לא תעזור" והתשובה שלי לזה היא: "יש למישהו הצעה טובה יותר?" ניסיתי הכול, גם טיפול בביו-פידבק ולא עזר, היום אני הולך לשיחות ואין אני רואה שיפור ואף לא קטן במצבי. אני נואש ואינני יודע מה לעשות עוד. אני מאוד מפחד שמא לא יימצא לי טיפול ואצטרך לחיות ככה כל חיי, כי אינני רואה דרך שתוכל לעזור לי מלבד הכדורים והקדוש ברוך הוא. שאלתי אליכם היא, או יותר נכון בקשתי היא (גם הד"ר מוזמן לענות ויותר משורה אחת אם אפשר) שתספרו מהן הדרכים שעזרו לכם להבין ולהשלים עם הבעיה ואף לצאת ממנה. אשמח אם תהיינה תגובות. תודה מראש, ארז

15/09/2004 | 14:21 | מאת: דור

מרוניל תרופה ישנה עם המון תופעות לוואי כולל סיכון לפירכוסים ולהפרעה בקצב הלב, בהחלט סיכונים לא קטנים. היא טובה בעיקר להפרעה כפייתית או לדיכאון. לדעתי עדיף לך לקחת את אחת מהתרופות החדשות האחרות שניסית בשילוב קלונקס במינון אפקטיבי. מינון אפקטיבי יכול להיות עד 6 מ"ג ליום אם יש בכך צורך. כאשר לוקחים קלונקס כחלק מטיפול רפואי הסיכון להתמכרות מאד נמוך. נכון שאחרי תקופה מסויימת יעילות התרופה פוחתת ומרגישים את זה אך זה לא דרסטי וזה לא מחייב אותך באופן אוטומטי להעלות במינון. כאשר הקלונקס נלקח כסם- למטרות הנאה ובידור- בד"כ בשילוב סמים אחרים או אלכוהול- אז זה כמו כל סם אחר שמיועד להשיג סוטול והיי. אבל אתה סובל מחרדה ולא מהתמכרות לסמים וזאת הנקודה העיקרית שצריכה להנחות גם אותך וגם את הפסיכיאטר.

15/09/2004 | 18:46 | מאת: עינת

היי ארז, ניסית שיטת טיפול אחרת? אולי טיפול התנהגותי-קוגניטיבי? אני יכולה להגיד לך שתהליך של שיחות של כמה שנים מאוד עוזר לי להבין מאיפה החרדות באו ולמה הם נפלו אליי, וחוץ מזה אני לומדת איך לחיות איתם, הפחד נמצא שם אבל אני משתדלת רוב הזמן לאחסן אותו אצלי ולקבל את זה שהוא שם ויוצא לפעמים... אני מאמינה שתמצא את הדרך שלך, וחושבת שתתן צאנס מכל הלב לכדורים אחרים שממליצים לך, בסוף תמצא את הדרך שתתאים לך. שנה טובה...

16/09/2004 | 03:13 | מאת: מר סמי כדורי

למה היית הולך על אחת מהתרופות החדשות ומשלב דווקא קלונקס ולא קסנגס? פעם כמדומני הם עשו לעצמם יחסי ציבור תחת המשפט:"קסנגס,החופש שלך מחרדה"... ואגב הכדור הזה הוא קוטל חרדות יעיל ביותר אם כי מוגבל בטווח הפעולה שלו מה דעתך?

16/09/2004 | 23:18 | מאת: ארז

אז לפי מה שאתה אומר הטיפול במרוניל, אף על פי שבספרים רשום כי הוא יעיל מאוד לחרדות, לדעתך אינו יעיל עבורי לבעיית החרדות שלי?

17/09/2004 | 14:18 | מאת: tal

לארז כאחד שסובל מהבעייה כ14 שנה וכיום סובל מדיכאון חרדתי למיטב נסיוני הבעייה היא באישיות יכול להיות גם בעיות ברגש או שהתבגרת תמצא לך מטפל טוב ולא שודד בסוף הכל עובר

17/09/2004 | 16:03 | מאת: דנה

לארז, קודם כל- יכול מאוד להיות שלר לקחת את התרופות מספיק זמן( גם לי אמרו את זה...והם כנראה צודקים). אצל חלק מהאנשים התרופה משפיכ תוך שבוע שבועיים כמו שרשום תמיד על האריזות אבל כמובן שיזה יכול לקחת הרבה יותר זמן ומנסיון, אני מכירה מישהי שלוקחת יחד תרופה אנטידכאונית ותרופת הרגעה וכך היא מרגישה הקלה מאוד גדולה בחרדה ולתקופה קצרה ומינונים נמוכים הדבר לא גורם להתמכרות לי אישית הייתה תקופה שבה עברתי טיפול התנהגותי- קיבלתי" שיעורי בית": בכל פעם שחזרתי מהפגישה הייתי צריכה לבצע משהו אחד שהפחיד אותי, דווקא להתעמת איתו ולעשות אותו ולדווח וכן הלאה- וזה מאוד מאוד עזר לי ! דנה