פרדוכס, (ללא קשר לתרופות)

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

01/11/2002 | 16:01 | מאת: נילי

אני נתקלת יותר ויותר בזמן האחרון בפורומים השונים במן דבר שכזה: ההישג של הטיפול הוא בהבנה שאתה צריך להשלים עם עצמך, לקבל את המגבלות והפגיעויות שלך... משהו כזה. כלומר בעצם, עברת טיפול רק כדי לגלות, שעליך להשלים עם מה שיש, או במילים אחרות- הטיפול מסתיים כשהאדם מבין שהטיפול בעצם לא יכול לסייע לו. ש"המלך הוא עירום". או- הטיפול נועד להבהיר שאין בו צורך, ... משהבנת שעליך להשלים עם מגבלותיך, ועם קוצר ידו של הטיפול להושיע, בעצם הושגה מטרת הטיפול. תגידו, זה לא נשמע לכם, איך לומר, קצת פרדוכדסאלי? מה דעתכם?

01/11/2002 | 18:24 | מאת: שאול

נילי שלום תמיד ידעתי שמשהו אצלי דפוק. הגעתי לפסיכולוג כמעט בגיל 46 והוא הזכיר את המילה ADHD קניתי את הספר על ADHD מצאתי את עצמי שם קראתי מהם הקריטריונים לאבחון ADHD וקיבלתי חררה בפגישות המעטות הפסיכולוג אמר לי משפט מפתח תוציא לך מהראש שאתה דפוק מה שאמר הפסיכולוג עבד היום אני יודע שאני לא דפוק 6 פגישות וכמעט 450 שקל הספיקו

01/11/2002 | 18:27 | מאת: hubk

אולי אבל הם עוזרים לך לקבל את עצמך והרבה מהבעיות נובעות מכך שלאנשים קשה לקבל את עצמם

01/11/2002 | 19:32 | מאת: יפעת

נילי שאלת שאלה יפה מאוד! אך לפי דעתי הישג טיפולי אינו כולל רק הבנה והשלמה עם המצב שבו אתה נמצא. כי אם רק נבין את בעייתנו ונשלים עם בקיומה - זה מאוד יידכא אותנו! הבנה והשלמה עם המצב הינו רק חלק מהטיפול. אני חושבת שהישג טיפולי נחשב לכזה שמבינים ומקבלים את עצמנו ואת המגבלות שלנו אך עם זאת גם איך ניתן להתגבר עליהן!!! ולכן חלקו השני של הטיפול צריך לכלול כלים להתגברות ולמניעת המגבלות. לדוגמה - בן אדם שסובל מחרדה עליו להודות שהוא סובל מחרדה ולהשלים עם המגבלה הזאת, אך עם זאת עליו ללמוד במהלך הטיפול גם איך ניתן להתגבר על חרדה (דימיון מודרך, חשיפה הדרגתית, תיקון טעויות חשיבה וכו'....) וגם ליישם את הכלים האלה. ולכן טיפול טוב צריך לכלול לא רק לימוד של השלמה עם המצב הקיים אלא גם "ארגז כלים" שיעזרו לטיפול בבעיה ולמיזעור המגבלות!

01/11/2002 | 23:29 | מאת:

לנילי שלום, שאלה נכונה וקשה. טיפול פסיכולוגי דינמי הוא טיפול נכון אשר בונה את האדם והאישיות אבל מתקשה מאוד לטפל בסימפטום או בבעיה "הקטנה" שבגללה האדם הגיע לטיפול. קשה מאוד להתגבר בטיפול על התנהגות או הפרעה נקודית. כבר סיפרתי את הבדיחה בפורום אבל אחזור עליה כי היא מבליטה את הנקודה הזו בדיוק. אחד היה מרטיב במיטה ולכן פנה לטיפול פסיכולוגי דינמי. אחרי חמש שנים פוגש אותו חברו, תגיד הטיפול עזר לך, הפסקת להרטיב? הראשון עונה לו: לא הפסקתי להרטיב אבל זה כבר לא מפריע לי יותר. - אני חושב שזה מה ששאלת. בגלל החסרון הזה מתפתחים הטיפולים ההתנהגותיים, הקוגניטיביים וגם התרופתיים אשר עוזרים יותר להתגבר על הקשיים שבהם מדובר. זה המצב, טיפול דינמי ממושך לא תמיד עוזר להתגבר ולהפסיק את ההתנהגות המפריעה. שאלה מצויינת בברכה דר' גיורא הידש