מוזר....

לד"ר הידש לא ידעתי האם לכתוב הנה או לא מתוך חשש שאחשיו ללא שפויה......וגם הסטיגה שמתלווה אליו לא מקלה... אז מראש אומר כי מדובר בנושא די רגיש ישנה בעיה שהטרידה אותי זמן רב(גיל 12...?) אך לא שמתי אליה אלא רק בעקבות החמרה בשנה האחרונה מעולם לא ספרתי עליה לאיש בגלל שלא חשבתי שיתייחסו אליה ברצינות אך בעקבות תלונתה של חברתי אשר זהה לשלי החלטתי לכתוב הנה הייתי רוצה לאמר לה משהו כדי להרגיע אותה( ואותי..) טוב אז דבר ראשון חברתי היא אדם בריא בנפשו באופן יחסי וכך הגענו לדבר על הנושא: בילינו מספר שעות יחד ואיני זוכרת איך אך לפתע היא שאלה אותי אם אני שומעת קולות. לא ידעתי מה לענות לכך , לא ידעתי אם היא רצינית או לא ..... היא אמרה שהיא שומעת בעיקר בלילה קולות לחישה והיא מתקש ה להרדם בגללם ושהם מפחידים אותה. עוד היא הוסיפה שאולי הדבר הוא בגלל שאי אפשר לראות הכל בחושך ושהיא בודקת לפעמים לראות אם מישהו נמצא שם( חשוב לי לציין שאני וחברתי שותפות בעניין זה והוא פחד מפני החשכה.. גם בגילנו...) לדבריה היא לפעמים שומעת מישהו לוחש את שמה או אומר לה ששששש וגם דברים מפחידים בדבר מות.... שוב אני מציינת כי לא אובחנה אצל חברתי בעיה כלשהיא והמקרה שלי: אני שומעת בכל שעה ביום לא משנה מתי קול של גברלוחש לי דברים מפחידים בדבר הנושא שהעלתי למעלה... ואני מרגישה שאין לי על כך שליטה למרות שמדובר בקול שבפרוש בא מפנים, אני מודעת לכך שלא נמצא אדם אמיתי שמדבר אלי.... אני יודעת שאין היגיון בכך אך עובדה היא שהדבר קורה לנו ומאוד מפחיד... נסיתי להעלות השארה מרגיעה שאולי מדובר בפחדים שהודחקו כל כך עמוק עד כי הם פרצו החוצה בכח בתור קול שכזה...לא קול פנימי כמובן ושאין לו כל בסיס וכל הגיון....עד כדי כך שיש "לו" כבר רצון משלו ואין עליו שליטה... אני יודעת שהנושא עליו כתבתי משונה מאוד .... האם מדובר בדבר שפוי...? עכשיו כשהנושא הועלה על פני השטח אני יותר מודעת אליו ואני חוששת מאוד.... האם יש צורך לפחד מה"קול"? היות ופעם לחש לי שאני חולה מאוד לפני כשנה כשעוד לא ידעתי דבר על הבעיה שיש לי ושלא מדובר בסתם הצטננות.... וכך הדבר( אני חולה כבר שנה ובמחלה בשם פיברומיאלגיה הרי...) אני יודעת שבטח בסופו של דבר מדובר באיזושהי היפוכונדריה רק על הצד הנפשי ( לפני חודש הייתי משוכנעת כי אני סובלת מהפרעה דו קוטבית).....עד כה לא הובחן אצלי דבר פרט לדיכאון והיכופוכונדריה... בחשש רב ותודה רבה מראש דנה נ.ב ברור הדבר כי העלה את הנושא גם בפעם הראשונה בפני המטפלת שלי ועצם זה שהעלתי אותו כאן ואם חברתי יקל על העניין....

מאז ומעולם אני סובלת מסחרחורות ובימים האחרונים מורטיגו.... המצב מגיע לידי כך שאיני יכולה לקום מרוב סחרחורת ורק בעזרת כדור מטשטש ואיום אני המקל עלי אני מצליחה לקום... הבעיה היא שמאז התחילו אצלי הסחרחורות הקשות אני מרגישה חרשה יותר מתמיד....האם יש קשר בין השניים? ובכלל כשאני מרגישה לא טוב פיזית, אני מתחילה להרגיש גם רע יותר נפשית..... או שזה רק נדמה?

לדנה יש קשר בין גוף ונפש והדברים אינם נדמים לך וכנראה שקשורים. בקשר לקולות. אכן "קולות" שייכות בעיקר להפרעות נפשיות חמורות עם מצב פסיכוטי. אבל לא כל הקולות הן כאלו, ישנן קולות שנשמעים בזמן של חרדה אצל כל אדם. כך בחושך כאשר החרדה עולה. לעתים כאשר אנחנו נמצאים בחדר הקטן בבית נדמה שהטלפון מצלצל או משהו מצלצל בדלת, או כאשר הולכים ברחוב שומעים פתאום שמשהו קורא לנו. הנקודה המרכזית היא השיפוט וההבנה שאין שם אף אחד למרות ששומעים את הקולות. ביקורת המציאות והשיפוט הנכון הם המבדילים בין מחלת נפש ותופעות של חרדה. כך שמכול אשר כתבת ההתרשמות ששיפוט המציאות תקין ולכן מדובר על קולות הקשורות לחרדה. כמובן שהאבחון ברשת אינו מלא ותוסיפי את כל ההסתייגויות הנחוצות. דר' גיורא הידש