לד"ר הידש
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
בזמן האחרון אני מרגישה שאני מתעצבנת על כל דבר קטן עם הילד הרטיב באמבטיה זה מפריע אם הילדה זרקה אוכל על הרצפה זה מפריע לי ואני מתפרצת בלי שליטה האם הבעיה נובעת מהפרעת החרדה שקיימת או שזו בעיה אחרת. אולי אלו תסכולים של אדם של ממש רגוע תודה על ההסבר גלית
היי. אני מוצאת את עצמי קוראת הרבה פעמים את ההודעות שלך ומתחברת מאוד לחלק ממה שאת כותבת בענין הילדים בעיקר. אולי אני מנסה להרגיע את עצמי במה שאני כותבת, אבל בטח יש בזה משהו נכון: יש כל מיני ימים ותקופות בחיים. חלקם קשים וחלקם קשים יותר. לפעמים הילדים הם הבונבונים הכי מקסימים שיש ולפעמים הם ממש בלתי נסבלים. כשבעצם, הם עצמם רוב הזמן אותו הדבר, רק שההתייחסות שלנו משתנה, בעקבות מצבים רגשיים שונים שאנחנו נמצאים בהם. אם למשל אני עייפה מאוד, ולתינוק צומחות שיניים וכל הלילה הוא צורח, אני בטח ארגיש מתוסכלת, עצבנית ומתוחה, וזה רק עניין של זמן עד שזה יצא החוצה ולרוב במצב שלא ממש מצדיק התפרצות. אני לא יודעת לענות לך על הקשר להפרעת החרדה שקיימת אצלך, אבל נראה לי שהתגובות שלך די נורמטיביות כשיש 3 ילדים בבית...וכשאת נמצאת איתם רוב היום. מה זה נקרא מתפרצת בלי שליטה? לפעמים 'בלי שליטה' זה בעצם לומר 'בלי פרופורציות'. אני מניחה שאת לא מתנהגת באופן שנקרא חסר שליטה מבחינה מקצועית, ואז זה בסדר (פחות או יותר). אין לי עצות ממשיות, אבל תדעי שאת לא היחידה שמרגישה לפעמים תיסכול. בעצם, אולי עצה אחת- תמצאי משהו הרפייתי לעשות- יוגה, טאי צ'י, לעבוד בגינה אם יש, ללמוד ציור/ פיסול/ נגרות.... דנה
לגלית נראה לי שהתשובה של דנה מאלה ואפשר להרגע קצת. דר' גיורא הידש