מבקשת עזרה

לפני כחודשיים בעלי התנהג בצורה מאד מוזרה שלא ידעתי לאבחן,בזבז כספים, לא הפסיק לדבר על כך שהוא מעין משיח, יודע לפצח את קוד הלוטו וכו', הכל התנפץ ביום ראשון לפני אותם חודשיים בהם חזרתי הביתה והוא פשוט הפך לאדם אחר, נהיה כמו מטיף אכזר שאמר אני צריכה להענש על היותי רעה, לציית לו , להיות העבד שלו וכו', בהמשך הוא אנס אותי בצורה אנאלית ווגינאלית, הכה אותי ולא הרפה. למזלי הרב הגיעה החברה של בן הדוד שלו והספקתי לברוח לא לפני שהוא גם איים עליי ברצח, והיא עזרה לי להחלץ. הלכתי למשטרה וכבר היינו בבית משפט, לאחר אבחנת כמה פסיכיאטרים אובחן שיש לו bipolar מה שנקרא מאניה דיפרסיה. אני כרגע כאן מחכה שההליכים המשפטיים יסתיימו כדי שאוכל לחזור ארצה. לפני הארוע היינו 4 שנים יחד ללא שום סימן של אלימות בשום אופן, הסתדרנו יחד, הקמנו עסק והיינו 24 שעות ביממה יחד. אך אני כ"כ מפחדת ממנו עכשיו שזה בלתי יתואר. הוא כרגע במעצר בית והעו"ד שלי אמר לי שהוא לוקח כדורים חדשים למניעת המחלה (משהו כמו jeorom ושהוא חזר למוטב (לפי מה שהבנתי בהיותו בכלא הוא לא ישן 3 שבועות והיה משוכנע שהוא המשיח...)אינני יודעת כ"כ מה לחשוב ואיך לנתח את האלימות שפרצה ממנו, קראתי המון על המחלה ולא ראיתי שצוינו סימני אלימות. אני מאד מודאגת מההמשך, סה"כ חיינו נפלו ברגע אחד שהוא איבד את השליטה.גרנו במשך 3 שנים פלוס בארה"ב ולכן אני כאן. אשמח אם תוכל לתת לי אינפורמציה כלשהי ואם נתקלת במקרים כאלה והאם הכדורים יכולים למנוע התקף נורא נוסף שכזה, כי אינני מפסיקה לחשוש. תודה רבה, ממני ש.

כמו שאת רואה הפסיכיאטר לא עונה בזמן האחרון. אולי אוכל לעזור לך קצת במידע מנסיון אישי במשפחה. מאניה דפרסיה היא מחלה הפורצת בהתקפים ופרט לשינויים קיצוניים במצב הרוח יתכנו גם התופעות שאת מתארת. מחשבות גדלות בזבזנות וחוסר שליטה בהתנהגות מינית. המחלה מופיעה בכל מיני דרגות חומרה ולא בהכרח בדרגה קשה. טיפול תרופתי נכון יכול לאזן את מצבו , להרגיע אותו ויוכל גם לחזור לתפקוד. אבל למחלה יש נטיה לחזור ולפרוץ שוב. לקיחה רצופה של התרופות עם טיפול פסיכולוגי תומך עשויה אולי לעזור להקל על מצבו ועל חומרת ההתקפים. את צריכה לשאול את עצמך האם ניתן לשקם את יחסיכם אחרי מה שקרה והאם את מוכנה להמשיך לחיות איתו.אם את זקוקה למידע נוסף כתבי לי לאימייל שבראש ההודעה. שיהיה לך קל ותצליחי להתמודד.כל טוב.

שלום, המילה החשובה ביותר במכתבך היא "מחלה". אכן לפי התאור והאבחון בעלך עבר התקף של מאניה, מדובר על מחלה ולא על האופי שלו או ההתנהגות שלו. כל התנהגותו התוקפנית והאכזרית היא תוצאה של מחשבות שווא, שיפוט מציאות פגום והמחלה. כמובן שיש חומר רב על המחלה והלוואי והיא לא הייתה פורצת והוא לא היה חולה. אבל לא זה המצב. המאפיין את המחלה שהיא חולפת, בעלך יחזור עם טפול למצבו הנפשי הרגיל ועם טיפול מתאים בדרך כלל אפשר למנוע התקפים חוזרים של המחלה ובטח את המצבים הקיצוניים כפי שתיארת. לכן, כאשר בעלך יבריא ויחזור לעצמו, כדאי לך להפגש אתו, להתרשם ממצבו ולחשוב ביחד על עתידכם המשותף. שבוע טוב דר' גיורא הידש

היי ,תודה לך על התשובה. למעשה בעלי ואני יצרנו קשר, על אף האיסור שלו ליצור איתי קשר, הוא היה נשמע בתחילה מאד מדוכדך ומודע למה שקרה (כי בתחילה כשהוא היה במאסר ובמאניה הוא הכחיש) , הוא זכר שהוא אנס אותי ואת המכות, ויומיים אח"כ מצב רוחו השתפר והוא היה נשמע כתמיד, אם אפשר לקרוא לזה נורמלי, הבעיה היא שברגע ששמעתי שמצב רוחו טוב, נכנסתי למעין פראנוייה שהנה, שוב מגיעה המאנייה וכרגע הוא בתחילתה. והנה שוב ההתנהגות המפחידה שלו תחזור. בקשתי ממנו לנתק קשרים, לא רק שאנחנו בהליכים משפטיים, אלא, עליי לעבור את טראומת האונס והמכות שעברתי לצערי הרב. הוא במעצר בית, רוצה שאבטל לו את המעצר, אך אינני מסוגלת בגלל הפחד שהוא יהיה לבד, ולא יקח תרופות וכו'. סה"כ אני מחכה שהכל ייגמר, כ"כ עצוב, חיינו היו בשיא פריחתם, קנינו בית, למדנו, היה לנו עסק והכי חשוב- אהבנו כ"כ. לא יודעת אם אי פעם אוכל לחזור אליו שוב, וכמובן שמשפחתי נחרדת רק מעצם הרעיון. בקשתי ממנו הפסקה ארוכה מאד כדי שאשתקם, האם אתה מכיר נשים במצבי שנפגעו מהמחלה? אשמח על כל מיגע שתוכל לספק לי, מלבד האינטרנט כי שם קראתי כל מה שיש, ולצערי, מעט מאד.