תודה לד ולכריש
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
לבן שלי היה חרדה ודיכאון מאוד חזק הבן לקח כל מיני סוגי כדורים לפני הסוף לקח במשך כחצי שנה אפקסור ורסיטל ועדיין הייה בדיכאון ולא עשה שום דבר עים עצמו בהתיעצות איתכם התחלתי לתת לו רסיטל ואדונקס וכבר במשך שבוע ימים הילד נהייה יותר עירני והולך לחדר כושר יאוכל טוביותר מחייך יוצא עים חברים ומבלה יותר עים חברים ההרגשה שלי בתור אמה מצויינת מכוון שעברתי עים הילד הרבה קודם תודה רבה ולבסוף האים זה בעקבות הכדורים או שהוא החליט לאחר כמה שיחות שהוא חייב לעשות משהוא עים עצמו לפני כן הדיבורים לא עזרו ושוב תודה רבה
לאורנה אני שמח על שבנך מרגיש טוב יותר ובטח תודה לכריש. (רק שיחליף את השם למשהו נוח יותר..., אבל אין זה העיקר). בכל אופן מדובר על שני הדברים ביחד. הכדורים מאפשרים לשנות דברים כאשר את השינויים עושה האדם עצמו. כלומר, אדם בדיכאון גם אם הוא רוצה הוא אינו מצליח ואינו יכול, זו המחלה שמונעת ומעכבת. כאשר מסירים את הדיכאון הרצון יכול להתבצע. כמובן שמי שאינו רוצה, גם אם הוא יכול שום דבר לא יזוז. לסכום-התרופות אפשרו את המעשים אבל את המעשים הבן עושה ולא התרופות. התרופות עוד לא הלכו לחדר כושר במקום אף אחד. שבוע טוב דר' גיורא הידש
