לדר הידש

יש בדיחה על היהודי שביקר בגן חיות נעמד ליד הגירפה הסתכל ארוכות ואמר לא יכול להיות וכך אני לא מאמינה לשינוי שחל בבת שלי ואני רוצה להביע את תודתי לך על התמיכה ולחברי הפורום במיוחד לאבישג אריאל ושירה שעזרו לי להבין מה עובר על אדם בדיכאון הבת ממש חזרה לעצמה היא פורחת בעבודה מצאה חברים למכביר יש לה שותף לדירה ואפילו לשמחתי שוקלת לחזור לארץ שהיא עזבה בגיל חמש גם הקשר התלותי שהיא פתחה בי נעלם נכון להיום אני מקבלת אימייל או טלפון פעם בשבוע וכמובן בלי שאלה אי אפשר מחר יש לה פגישה חודשית אצל הרופאה ןהסיכום היה שאם השיפור נמשך הם מחליפות תרופה שכזכור היא שילוב של זיפרקסה עם פרוזאק והיא עוברת לפרוזאק בלבד ואני די חוששת כי לדעתי התרופה הוכיחה את עצמה חמישה חודשים ולמה להחליף האם הרופאה נכנעת לבת שרוצה לרדת מהתרופות והיא מתפשרת או שרופא לא נכנע להפצרות חולה כזכור ההתקף המאני היה לפני שנה סליחה על המכתב הארוך אבל רציתי לשתף ולהודות

הרופאה "לא נכנע" יתכן שהיא משוכנעת בהחלמת הבת, או שיתכן גם שרופאה הולכת עם רצון המטופל וכך יחדיו מנסים את התוצאה, כנראה שבמקרה וזה לא יעבור זה לא יגרום לנזק רב אם בכלל,אך לפי דברייך היא במצב של החלמה מתקדמת לכן האפשרות הראשונה נראית יותר ריאלית. מקווה לטוב

שלום לאמא רחוקה, קשה לאמא להיות חרדה לגורל הבת שלה ולשבת בחיבוק ידיים. בוודאי שכך, אבל, ההחלטה מה לעשות בנושא התרופות נוגעת אך ורק לביתך ולרופאה שלה. השתדלי לסמוך עליהן. על שתיהן. נכון שכאמא אוהבת וסובלת את דואגת מאד, אבל חלק מההבראה של ביתך כרוכה כפי שציינת בניתוק התלות שבינכן. חלק מזה הוא לא להתערב גם בנושא הזה על אף חששותיך. אכן תהליך קשה ביותר וכואב אבל מאד מאד חשוב לבריאות הנפשית של שתיכן. ההחלטה בעניין התרופות שייכת רק לה ולרופאה. את צריכה לסמוך על הרופאה שהיא בעלת ניסיון ומבצעת את החלוטתיה המשותפות עם בתך בצורה מושכלת, נבונה ואחראית. זוהי דעתי, היי חזקה גם את ופחות דאגות

הבת חזרה עכשו מהרופאה הוחלט על חודש נוסף בתרופה הנוכחית היא הבינה שהבת סובלת מהפצעים והשמנה מהזיפרקסה אבל הם ינסו לחפש משהו אחר פעם ראשונה היא גם נתנה איבחון שזה כנראה בי פולר דרגה שניה מה זה אומר אני לא יודעת מה אתה ממליץ כתחליף לזיפרקסה כמיצב כי עם פרוזאק יש סיכוי להיפר זהו נרגעתי תודה כרגיל

לאמא הרחוקה. תודה על המילים החמות ועל השיפור והמצב הטוב. עברתן דרך ארוכה וכיף לשמוע שאתם קוצרים פירות. עם זאת אני חושש מהפסקת הטיפול ובטח לא הייתי נשאר רק על נוגדי דיכאון. אני דואג כיוון שלמרות שהמצב טוב, בהפרעה בי-פולרית עלולה להיות הישנות וחזרה של המצב המאני או הדיכאוני. לכן חייבים ליטול טיפול מונע ובטח בשנה הראשונה אחרי התקף. הזיפרקסה הוכיחה את עצמה כמייצבת מצב רוח וזו הסיבה שנתנו אותה. מקובל להשתמש במייצבי מצב רוח. אפשר בתרופות מקבוצת התרופות לאפילפסיה שהוכיחו את יעילותן כמייצבות מצב רוח. טגרטול, דפלפט וכמובן הליטיום הוותיק והטוב. כיום נמצא שהזיפרקסה טובה לכך וישנן עבודות גם על הרספרידל שהיא גורמת פחות להשמנה. איני מכיר אבל יתכן מאוד שישנן כבר עבודות על הסרוקוול seroquel השייכת לאותה המשפחה ואינה גורמת לעליה במשקל. כך שישנן תחליפים לזיפרקסה אבל בהחלט כדאי להמשיך בטיפול מייצב ומונע חזרה של המחלה. תודה ושיהיה רק טוב הידש