שאלה מהלב-לכל המטופלים
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום. אני היתי רוצה לשאול את כל מי שמטופל בתרופות,כל מי שחווה חרדות או דיכאון,או כל דבר אחר, ונמצא/היה בטיפול, האם באמת התרופות עוזרות? אני שואלת את זה מכיוון שהפורם מוצף בהודעות על תרופות,על תיסכולים למיניהם... וכמובן שאני שואלת את זה למען עצמי... כדי להבין יותר. האם ישנם גם סיפורים טובים? בהם התרופות השונות עזרו לריפוי החרדות,ולא רק הרגיעו,אלא ריפאו את המחשבות החרדתיות,שינו את כיוון החשיבה,לחשיבה חיובית ומפוכחת, האם בכלל יתכן שתרופות יכולות לעשות את כל זה? כי אני כל הזמן מרגישה שהאופצייה היחידה שהחרדות והטראומה יעלמו לחלוטין,זה פשוט למחוק לי מהראש את כל מה שקרה לי בהתקף הסמים-ובשנים האחרונות,ולהחזיר אותי לנק' של לפני כן. שזה כמובן בלתי אפשרי{אלא אם כן יש איזו היפנוזה שאני לא יודעת עליה שיכולה למחוק מהראש ומהזיכרון טראומה איומה}. האם,ואיך,ומדוע תרופות יכולות לעזור ולשנות? אם ישנם דברים ומקרים מעודדים של ריפויי ושינויי,אשמח מאוד לשמוע.
טוב, אני לא יודעת לגבי התקף סמים, אני יכולה לשתף במה שהשתנה אצלי: אני, לפני לקיחת הכדורים וקצת שיחות אצל פסיכותרפיסט, הייתי קנאית אובססיבית, אבל ממש. הייתי צריכה לדעת עם מי דיבר בעלי, למה, מה לבשה אותה בחורה..., את מי לקח במונית, על מה דיברו ... הייתי במחשבות כל הזמן, פשוט כל הזמן, שזה כבר שיגע אותי, הייתי מגיעה למצבים של בכי היסטרי, ואחרי שהייתי נרגעת, לא הייתי מבינה על מה בדיוק עשיתי מהומה. אולי זה נשמע טיפשי, אבל היו לי מחשבות ומחשבות, ולא הייתי רגועה. ממש לא. אני מטופלת כיום בציפרמיל - וזה מדהים, פשוט מדהים כמה הכל, אבל הכל נעלם. אין מחשבות, אין חששות, החיים כל כך רגועים ונורמליים, כמו שצריכים להיות. אם הייתי לפני כן יודעת שבעלי צריך לקחת מישהי לירושלים [הוא נהג מונית], לא הייתי רגועה כל השעה שהוא היה בדרך, ואחר כך הוא היה עובר כאלו חקירות..., היום, פשוט לא חושבת על זה. כשאת בטיפול המון זמן, את כבר מורגלת לחשוב בצורה מסויימת, ולהרגיש בצורה מסויימת.מעבר לכך, את מרגישה שאין את אותו קפיץ שהיה לפני הטיפול, כאילו משהו שולט לך בראש ובהרגשות לטובה. ממליצה בחום על טיפול בכדורים. בהצלחה!
אני יכול להגיד שכדורים וטיפול נגד דיכאון עזרו לי מאוד בשנתיים האחרונות, בזכות פרוזאק אני מרגיש הרבה יותר טוב ומרגיש שחזרתי לעצמי. אומנם עדיין לא לגמרי אבל השיפור ניכר. בהצלחה.
אשמח אם תשתפו אותי.
אצלנו לקח זמן עד שמצאו את התרופה הנכונה אבל מאז שהפרוזאק נכנס לחיינו השמחה שורה במעוננו אני לאור הניסיון כן ממליצה ומאמינה בתרופה מתאימה הבת שלי אחרי שישה חודשים של לקיחת התרופה חזרה לעצמה היא חושבת אומנם שזה לא בגלל התרופה אבל אני מאמינה שכן
היית ימחלקת את שאלתך לשניים האם התרופות עוזרות- עוזרות ועוד איך. האם הן משנות דפוסי חשיבה ומוחקות טראומות- לא היית יאומרת. מהיכרותי מקרה דומה לשלך, עד כמה שתיארת, יש בהחלט סיכוי טוב לצאת מזה.
