לדר' הידש
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום דר'. לא הגבת על מה שכתבתי אתמול,אבל זה בסדר,כנראה שכל שאר תגובותיך עונות בעצם על הכל,ודי ממצות כתגובה לרוב שאלותי. אם אפשר,אני רוצה לשאול משהו, האם במצב של חרדה,זה יתכן שהחרדות נכנסות יותר "לעומק" מאשר החרדה הראשונית? זאת אומרת,אם לדוגמה,אני יודעת שאינני משוגעת{כמו שאני מפחדת},ושאחד הסימנים לכך שאני "בסדר"-זה עצם זה שאני מפחדת להשתגע, אז אני מתחילה לחשוש שאולי אני לא מפחדת,או שאפסיק לפחד, ושאלות כל מיני בתוכי כגון:מה קודם את מה? קודם אני מפחדת-ומשם נוצרות התחושות שאני לא בסדר, או שאני לא בסדר-ואכשהו עוד מצליחה קצת לפחד מכך? ואז זה אומר שאם האופצייה השניה נכונה,אז אולי הפחד נובע מזה שאני משתגעת{אני מקווה שלא}ואיכשהו מצליחה להלחם בזה,ולפחד מזה. קצת מסובך ומתפלסף,אני מקווה שאתה מבין את כוונתי. האם המחשבות הללו יתכנו כחלק מחרדה? תודה. קארין.
הי קארין, כשאת בחרדה כזו גדולה, כל המחשבות האלה הן חלק ממנה. כולן. רק חרדה ורק חרדה. ככה זה גם היה אצלי. מניסיון אישי, מאד כדאי לך לפנות לאיש מקצוע כי את סובלת לחינם המון זמן. גם אני חשבתי שאפשר לבד והתעקשתי וזה היה מיותר והמון סבל. אז אנא חשבי על האפשרות הזו ותעדכני אותנו. נשמח לשמוע שאת מתקדמת.
תודה סופט. בנוגע להתקדמות,אני יחסית מתקדמת.... אומנם לא לכיוון הטיפול...אלא לכיון של להרגיש טוב. ברור שההתקדמות האמיתית תהיה טיפול אמיתי ונחוץ,אך מכיוון שכרגע זו לא אופצייה שאני יכולה לממש,אני נאחזת במה שיש,והפורם הזה והתשובות של הדר' באמת מועילות לי, לפחות במלחמה לשוב ולהרגיש כמו עד לא מזמן.{לפני ש"נפלתי" למצב הזה}. יום טוב. קארין.
סופט שלום את יכולה לפרט באיזו דרך טיפולית נעזרת?
