לגיא ומימי למיניהם
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
דר' הידש נתן לי תשובה,וכמובן שאסתמך על דבריו הרבה יותר מאשר על דבריך. אינני יודעת מי עומד מאחורי השם הזה,ובהודעתך האחרונה נשמע שאתה אמרת את דבריך מכוונה טובה,אך לומר"תפסיקי לזיין את השכל" ו"לכי מייד לאישפוז"-זו בהחלט לא הדרך.{ואני גם לא סובלת מדיכאון,אלא מחרדה}. אז יש לי כמה דברים לומר לך,ואם תגיב עלייהם זה ממש לא רלוונטי,כי במילא לא אקרא את דבריך. דבר ראשון-תדאג קודם כל לעצמך. נראה שאתה זקוק להרבה דאגה. דבר שני-אם התרופות עוזרות,כפי שאתה טוען,אתה כנראה הוכחה חייה לכך-שאינן עוזרות לכל אחד{או שמא אגרסיביות,קללות,ורוע לב הן המצב שאליו רצית להגיע בטיפול שלך.אם כן- כל הכבוד,אתה בריא.} ושיעור לחיים חמוד שלי: אין תחליף לנימוסים טובים. ולא יוצלחים -תמיד מוצאים את מי לתקוף ולקלל. ודבר שלמדתי כבר מזמן,זה שהאופן שבו אנשים מתייחסים אליי{בין אם זה טוב,ובין אם זה רע}, הוא יותר השתקפות של איך שהם רואים את עצמם,מאשר איך שהם רואים אותי. אז סביר להניח שיש לך הרבה בעיות עם עצמך. ומאחר שמאוד קשה להתווכח עם מישהו-כשהוא צודק, אז אין לך טעם לנסות אפילו.
דיכאון לא מטופל עלול, במקרים קיצוניים, להביא להידרדרות במצב המוח ולהופעות תופעות של פסיכוזה. המצב של פסיכוזה הוא מסובך יותר וקשה יותר לצאת ממנו, והסבל גדול מאוד. לעיתים קרובות נדרש אישפוז ממושך ! אז תדעי, שאת לא עושה בחוכמה שאת לא מטופלת, אלא להיפך: את מסכנת את עצמך באופן חמור ! !
זה כמו עשן ואש ! אם את סובלת מחרדה, רוב הסיכויים שהסיבה היא דיכאון. תשאלי את הרופא
יחליעל
