שאלה כללית

אני לא כ"כ מבינה למה עם כל ההתקדמות של הרפואה המודרנית,אין תרופות פסיכיאטריות נוגדות חרדה,או דיכאון, שהן לחלוטין אפקטיביות? כי אני רואה שאנשים כל הזמן מחליפים תרופות,לפעמים הן מועילות,לפעמים רק חלקית,ולפעמים אפילו בכלל לא. לכל התרופות ייתכנו תופעות לוואי,ותמיד "מתגלים" דברים חדשים בנוגע אליהן... אני לא מבינה למה למחלות פיזיות,ישנן תרופות מועילות ב100%,ישנם פתרונות,וריפויי בדוק ומוכח. למה ההרגשה היא שבפסיכיאטריה הכל על תקן "ניסיון", כאילו שרק אתמול התגלה שאנשים סובלים מדיכאון\חרדה\מחלות נפש וכו', והרפואה נמצאת עדיין בשלב "ניסיוני" בתחום הזה. האם זה בגלל שדברים נפשיים הם הרבה יותר מסובכים מדברים פיזיים? השאלה היותר מדוייקת שלי היא למה אין לכל אדם את המענה שלו-תרופה ספציפית שתפתור את כל בעיותיו. כמו שיש תרופות נגד מחלות שונות. יש איבחונים שונים של מחלות נפש,יש קריטריונים מסויימים שמעידים על דיכאון,על חרדה וכו',ויש תרופות להרגעה ונגד הדיכאון. אך לפי מיטב הבנתי הן מטפלות בסימפטומים-לא בבעיה. אם כדור נגד דיכאון גורם להרגשה טובה-זה טיפול כימיקלי בסימפטום-בעצבות. אם כדור נגד חרדה מרגיע-זה שוב פיתרון כימיקלי לסימפטום. לפני שהתוודעתי וקראתי על תרופות,או אנשים שמקבלים טיפול, יצאתי מנק' הנחה שהתרופות הפסיכיאטריות הן טיפול ישיר לגורם. ריפויי ע"י טיפול תרופתי. האם זה בגלל שלא יכולים רפואית להגיע לגורמים למצבים האלו-ולטפל בהם? או שעקב כך שאלו גורמים "נפשיים" - ולא פיזיים,לא ניתן להגיע אליהם ולפתור אותם בכלל בצורה כימית? אלא רק ליצור תגובות כימיות במוח שייקלו/ישנו את ההרגשה בזמן הנטילה כמו תרופה נגד כאבים,לעומת אנטיביוטיקה למשל-שמשמידה את הגורם. אני יודעת שטיפול פסיכיאטרי משלב גם שיחות-שהן אמורות להיות "פיתרון" להבנת הבעיה והגורם עצמו. בסופו של דבר,זה אומר שהריפויי לגורם,במקרים הטובים, מגיע בזכות האדם עצמו{עם עזרה כמובן},אז למה לא יכולים להגיע ל"עזרה" הזו בצורה תרופתית? האם אי אפשר לאתר את הגורמים עצמם למצב{ולרפא אותם} כי זה נפשי?

תנסי..תרופה סינית

לנטלי גם אני מקוה שנמצא תרופה כזו. עם זאת כדאי להשוות את הפסיכיאטריה לשאר התחומים של הרפואה, תרופות נגד יתר לחץ דם, סוכרת, דלקת פרקים וכך הלאה.... נראה שמצב הפסיכיאטריה לא רע יחסית.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש