לדר הידש

שלום. אני מעוניינת לשאול אותך כמה דברים... אני כרגע לוקחת קבוע את הקלונקס,בכמות של 0.25מ"ג ליום.{אני מעדיפה לא לקחת יותר מזה}. רציתי לשאול אם מה שטוענים,שקלונקס יכול לגרום לדיכאון בלקיחה ממושכת,זה נכון? גם בכמויות כאלו? ואיך בכלל אני יכולה לדעת אם אני בדיכאון? כמובן שרע לי מעצם זה שאני בחרדה,ובמצב שבו אני נמצאת,וכמובן שלא טוב לי להיות ככה,וכשאני קמה בבוקר ההרגשה היא שקמתי לסיוט,אך אני לא חושבת שאני בדיכאון רציני,למרות שאני6שנים מאז הסמים במצב לא טוב,אני לא אחשוב לקטוע את חיי חס וחלילה או משהו כזה.אני תמיד מנסה להתמאלות בתקווה ולהאמין שיהיה טוב. זה שרע לי זה מעיד על דיכאון? אני צריכה לחשוש שהקלונקס יגרום שיהיה לי יותר רע,מבחינת שמחת חיים,או יגרום לי להכנס לדיכאון עמוק?או תופעות אחרות שיכולות להיות לשימוש ממושך{בכמות שאני לוקחת}? דבר נוסף,רציתי לדעת אם לדעתך ייתכן ויואיל לי להרשם לאתר הטיפול הפסיכולוגי,כי כמו שבוודאי כבר הבנת אני לא מסוגלת כרגע ל"הכנס" כל כולי לטיפול,ללקיחת תרופות ולעזרה כללית בעצמי. כמובן שהיתי מעדיפה לעשות את זה פנים מול פנים,אבל לצערי זה לא הזמן לזה,ותקוותי רק לשוב למצב שהייתי בו עד לא מזמן{עד לפני3 חודשים}. האם זה אפקטיבי טיפול דרך האינטרנט,או שדווקא כדאי לי להמשיך ולנסות "לשוב לחיים" כמו שעשיתי בעבר,במקום לבחוש יותר מדיי את מצבי,ולדון בו? אני לא מצפה ל"דיאגנוזה" כמובן שזה לא אפשרי דרך האינטרנט,רק לשמוע את המלצתך. אשמח לקבל תשובות על מס שאלות אלו. תודה דר' על עזרתך.

רציתי רק לציין עד כמה הכל הכל פסיכולוגי לחלוטין,אפילו התגובה לתרופות{לפחות במקרה שלי},לפניי שידעתי על הקלונקס את כל הדברים שנאמרים עליו,לא היה לי הרבה מידע על תרופות,על תופעות לוואי וכו',וגם אף פעם לא בדקתי זאת. סמכתי על הפסיכיאטר שרשם לי את הקלונקס,סמכתי על הפסיכיאטרייה בכללית,ולא חשבתי שלכל התרופות יש תופעות לוואי{מלבד אולי דברים פיזיים פשוטים}. וכשלקחתי מעט מהקלונקס בשנתיים שהיה לי טוב,חשבתי שזה גם נגד דיכאון,ופשוט נותן הרגשה נעימה,ובגלל שחשבתי כך,באמת הרגשתי מעודדת ויותר שמחה,וכמובן שהחרדות פחתו. גם חשבתי שזו תרופה טיפולית,ולא רק מרגיעה,אז כשהתחלתי לקחת שוב לפני חודשיים,היתי סבלנית,ובכל יום חשתי שיפור נוסף וגם היתי מלאת תקווה ואופטימיות שבהמשך עוד ישתפר המצב.... ומאז שאני קוראת באינטרנט על תופעות לוואי,הזיות,שיגעון,אנשים שהתרופות לא עוזרות להם,על כך שהקלונקס רק להרגעה,על פסיכוזות ופסיכופטיות,אני כבר לא מרגישה את האופטימיות שהיתה לי לפני כן,אני מודאגת מכל מיני דברים,למשל שהחלומות שלי בלילה {שזה בעיקר דברים מוזרים ולא הגיוניים,או חלומות שקשורים בסמים ופחד}מעידים על פסיכוזה,או שהתחושות שאני איתן שנים מהסמים,ושהתגלו לי מאז המקרה הנורא,תחושות ש"הכל מוזר" מפחיד ופסיכוטי כמו בסמים,תחושות שמלוות אותי שנים מאז שלקחתי את הסם,שאני כמו"נכנסת לסרט" למין תחושה הזייתית ופסיכוטית ומפחידה,אני פתאום מפחדת שאני פסיכופטית,{אולי מרוב כל הדיבורים על מחלות נפש},ולא פשוט בחורה בפחדים,בטראומה ממה שקרה לה,כמו שהאמנתי תמיד ובזכות זה הצלחתי להתגבר ולהשתחרר,ולייחס את הכל למה שקרה לי. אני כ"כ רוצה פשוט להבין שאני לא פסיכית,שכמו שהבנתי בעבר גם אם אני מרגישה כל כולי לפעמים בתוך בילבול,בתוך תחושה דמיונית,להבין שפשוט זה חרדה ופאניקה שיוצרים את התחושות והמחשבות האלו. ועובדה שכאשר לא חשתי "פסיכית"-גם לא הייתי כזו. ולכן אני אשאל אותך שאלה{וסליחה על האובססיביות שלי בנושא},שהתשובה לה יכולה להסביר לי המון. האם ייתכן דבר כזה,שאדם הוא כן במצב פסיכוטי,הזייתי,לא נורמלי,ובכלל מסוגל להבין את זה,או "להלחם" בזה,או להיות מודע לזה ולכן הוא לא לגמריי משוגע?{אלא על סף שיגעון} זה ייתכן? או שזה חלק מהחרדה? מפחיד אותי,כי אם ייתכן מצב כזה-אני מרגישה שאני בו. זה בעצם מה שאני חשה בחודשיים האלו,ומזה מתבטאים כל החששות ושאר הדברים שאני "מפחדת" מהם. היתי נורא רוצה לשמוע,אם זה נכון כמובן,שאין דבר כזה,פשוט לא קיים,שמשוגע הוא משוגע והוא לא יכול "לעצור" את זה,או לחיות עם זה בתוכו,וגם אם מרגישים שקועים לגמריי,וכאילו המציאות "נעלמת" ממך,ואתה שוקע במשהו שכולו פחד ותחושות מוזרות כמו בסמים-ואפילו אם לא מציליחים לראות דבר מלבד זה,שזה לא שיגעון. אני באמת מתנצלת שאני שוב שואלת לגביי טירוף ושיגעון,אני פשוט מנסה לעזור לעצמי ולחזור למצב שהייתי בו לפניי חודשיים,ולהשתחרר כבר מכל זה. אלפיי תודות.

הי נטלי. טוב לשמוע ממך. אני מניחה שדר' הידש לא יוכל להמליץ לך כאן על לפנות לטיפול פסיכולוגי דרך האתר או לא. ולכן אני אעשה זאת. אני חושבת שאין לך מה להפסיד, ובעצם יש לך רק מה להרוויח מכך. נראה כי המכתבים הארוכים שלך מראים על צורך עצום בלספר את מה שאירע לך, ואני לא בטוחה שהפורום הוא מקום מספיק טוב. אני חושבת שהוא פומבי מדי ודר' הידש לא יכול לענות לך במסגרת זו באופן אישי ומלא. אני לא ממש מבינה מדוע אין זה הזמן לטיפול, אבל נניח שכן, אז סוג של טיפול את בכל זאת צריכה ואני חושבת שהטיפול באינטרנט הוא נגיש, זמין ובהחלט הכרחי. עדילי

לנטלי איני חושב שהקלונקס מזיק לך והוא אינו גורם לדיכאון או להזיות או לכל בעיה אחרת. הכל בסדר. הטיפול באינטרנט הוא חדש ועדיין ניסיוני. שבוע טוב דר' גיורא הידש

תודה לך על העצה. ואת צודקת לגביי הפורם אני לא מרגישה כ"כ בנוח לכתוב פה,ולא נעים לי גם מהרופא שאני כותבת מכתבים כאלו ארוכים,אבל בגלל שזה הפיתרון היחיד שראיתי כרגע,החלטתי לכתוב פה לרופא. ואני חייבת להודות שעזר לי קצת להוציא החוצה דברים,וזה אפילו עזר לי להתגבר על חלק מהתחושות והחששות. ושוב כתבתי מכתב ארוך למעלה:-) כמו שאת בטח רואה,ואני יודעת שהרופא לא יכול לענות לי כאן באופן מלא,ושזה לא יכול להחליף טיפול. אך כל סוג של תמיכה עדיף על כלום,ומסובך להסביר למה אני לא יכולה ללכת לטיפול,אני פשוט לבד מדיי כרגע. אבל אני מקווה שיהיה טוב,ושבקרוב ארגיש יותר טוב כמו לפני שלשה חודשים. בכל מקרה,את צודקת לגביי הפורם ואני חושבת שאנסה להתמודד ואם יהיה לי קשה,אני ארשם לאתר הטיפול הפסיכולוגי. זה יכול להיות דוקא דבר מועיל. תודה חמודה.