סרוקסט
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום רב ד"ר היידש , הרופא שלי שוקל להחליף לי את הטיפול מרמרון לסירוקסט. כשחפשתי אנפורמציה על התרופה יצאתי עם שתי מסקנות מדאיגות. 1. הבעיה הנפוצה ביותר של התרופה היא ירידה ברצון המיני או אמפוטניצה. 2. לא ברור (לי) אם התרופה עוזרת כי דווחו מקרים של צעירים שהתאבדו בעקבות נטילתה. אני לא יודע עד כמה אפשר לסמוך על מידע המתקבל באתרים באנטרנט ולכן אני פונה אליך ד"ר היידש ומבקש את דעתך בנושא. שאלה נוספת: לצערי נתקלתי גם בהרבה סיפורים של מטופלים שסבלו מחרדה (כמוני אני סובל מחרדה כללית) ושטופלו בתרופות כמו סרוקסט ואפקסור שהתקשו מאוד להפסיק את הטיפול (אולי בניגוד לרמרון) או שהתקשו לסבול את התרופה ויותר חמור הרבה דיווחו שחזרו לטיפול באותם תרופות אחרי שהפסיקו את הטיפול (גם אחרי הפסקה של כמה חודשים ואפילו יותר משנה). אני מאוד מודאג מהנושא ויש לי הרגשה שנכנסתי לבור ולא אצליח לצאת ממנו (להיות חולה כל החיים ולקבל טיפול כל החיים). אני אשמח אם גם תתיחס לנושא הזה. תודה רבה על העזרה
מתוך נסיון עם סרוקסט שאותו אני נוטל 4 שנים אני יכול להגיד לך ,שמבחינת ירידה בחשק המיני זה נכון התפקוד המיני יורד באופן חמור 1.הזיקפה חלשה 2.אין להט מיני3.אם תצליח לשפוך פעם בשבוע זה נקרא טוב מאד,ואת זה אני אומר בצער רב.
לא ציינת מה גילך, ההשפעות שנתגלו חלות לגבי צעירים , בני נוער בלבד. כל התרופות הללו יש להן את התופעה שציינת , במישור המיניות, כך שזו בעייה. לא מזמן התחלתי להוריד במינון האפקסור ולא נתקלתי בשום תופעות לוואי. ההתחלה היא הדרגתית כך שאם יש לך תופעות בלתי נסבלות אפשר להפסיק, אולם לא סביר שזה יקרה,. השאלה היא למה הרופא שלך מבקש להחליף את הרמרון. כנראה בכל זאת ישנה בעייה והשאלה היא בעצם מה האלטרנטיבה שלך. אגב רמרון הרי גורמת להשמנה ולעייפות רבה. זיבאן היא היחידה שלא גורמת לבעיות במין אולם גורמת לבעיות אחרות. נראה לי, ש"לא כצעקתה". גם אני קראתי הרבה וחששתי מאוד אולם, כנראה לפעמים עדיף לקרוא מה שפחות.
ואוליי כדאי לשקול לוסטראל שם אפשר שהתופעה תפחת אם כי לא בטוח. וכך לגבי ציפראמיל.
