דכאון אחרי לידה? עזרה בבקשה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום ד"ר היידש נולד לנו בן (הראשון) והוא כרגע בן 20 יום. כל התקופה אחרי לידה ועד לרגע זה אשתי לתדהמתה וגם לתדהימתי מרגישה רע מאוד במקום להיות שמחה ומאושרת. היא כל הזמן עצבנית, מרגישה שהעולם "צר" בשבילה, כאילו משהו מאוד מכביד עליה וחונק אותה והמשהו הזה לא ברור.היא בוכה הרבה. אני שואל אותה מה בדיוק מציק לה אין לה תשובה ברורה מלבד שהיא מרגישה שהיא לבד בחוויה הזו ואפילו בעולם הזה, כאילו אני לא נמצא. היא טוענת שאני בכלל לא מתיחס אליה כאילו היא לא קיימת, אין חיבוקים ואין נשיקות. אני מוכרח לציין שיש בזה משהו אך הדבר לא נעשה בכוונה, אני פשוט לא מפריע לה, אני רואה כמה זמן היא משקיעה בתינוק ולא רוצה להפריע לה. התינוק רוצה כל הזמן להיות מחובר אליה (לשד) כמו אנפוזיה, גם כאשר הוא שבע, אם לא הוא בוכה.ברצוני לציין גם שאנחנו זוג צעיר (נשוי כשנתיים) והיו במהלך חיינו לא מעט ויכוחים סוערים אך הדבר תמיד היה מסתדר כי אנחנו אוהבים זה את זה.בתקופה האחרונה נהנינו משקט ויציבות בקשר בינינו. בכל מקרה נראה לי שהתנהגותה בימים אלה היא קיצונית וזה מתחיל להשפיע גם עלי, אני גם לא מרוצה מהמצב וזה מכביד עלי וגורם לי עצב. אתמול רבנו בגלל סיבה מתומתמת שלדעתי אלולא העצבנות שלה והמצב בכלל שהיא נמצאת בו זה לא היה קורה. אני תוהה האם יש לה דכאון אחרי לידה? איך אפשר לאבחן זה? אני לא יודע מה לעשות. האם אני גם אשם? אני מודה לך על העזרה
שלום, קודם כל מזל טוב: הפכתם להורים. ילד חדש זו התחלה חדשה, כל ילד הוא יחיד ומיוחד ולצד השמחה שהוא מביא עמו מגיעות גם התמודדויות חדשות, קשיים חדשים,דרך חדשה שיש לפלס ביחד. אב יקר ומתענין. אני מרגישה שאתה מתוסכל מהשוני בתגובה של אשתך להצטרפות הגוזל החדש. בתרבות שלנו מוכרים לנו פנטזיה מנופחת ומצועצעת שאמהות היא ורדרדה ומתקתקה ורק אושר וסיפוק יש בה. והפנטזיה ככל שהיא היתה גדולה יותר כך היא מתרסקת יותר כואב כאשר הענינים לא זורמים בקלות. היה גבר!! הושט לה יד!! במקום לבקר אותה ולכעוס עליה ברר איתה על ידי הקשבה וסבלנות מה באמת עובר עליה. יכול להיות שחסרות לה שעות שינה וקשה להראות שמחה בעייפות כרונית, אולי היא מתגעגעת לדבר בגובה העיניים עם אנשים בוגרים ולא עם תינוק בכיין. ואולי היא סובלת מרמה מסויימת של דיכדוך או דיכאון אחרי לידה. כמעט כל אשה חווה דכדוך מסויים לאחר הלידה. מקור הדיכדוך הוא שילוב של אלמנטים תרבותיים והסתגלותיים ובום הורמונלי שהגוף עובר עם הלידה ואחריה. חשוב לברר עם אישתך בקשב ובסבלנות מה עוצמת הקושי שאיתו מתמודדת ובאם היא מרגישה בעלת מסוגלות להתמודד לבד או שאולי כדאי לקבל סיוע מקצועי. יש היום היצע מאוד רחב לטפל בסימני הדיכאון הבינוניים והקשים. זה יכול להיות טיפול פסיכולוגי, או טיפול תרופתי שכיח ומקובל שמחבר מהר מאוד את האשה לכוחותיה ומאפשר יציאה מהדכדוך.( כל זאת, ללא, או עם מעט תופעות לוואי) לפרטים נוספים צור קשר עם רופא המשפחה או חכה לתשובתו של המומחה דוק' הידש. מיכל מ
אני מודה לך על ההתענינות שלך ועל העצות. אני באמת צריך לגלות יותר סובלנות וחיבה.
