היי

לד"ר הידש היקר שלום רב! אני בטיפול פסכיאטרי 3 שנים בהתחלה איבחונ אצלי בטעות מאניה דיפרסיה וטופלתי באפקסור שלא עזר לי כלל. אח"כ עברתי פסכיאטר שנתן הבחנה שונה וטופלתי בריספרדל שגרם לכל תופעות הלוואי האפשריות הפסקתי את הטיפול. לאחרונה חוויתי התקף של פסיכוזה פארונאידית וכמעט אושפזתי במחלקה פתוחה. כעת אני נוטלת 2.5 מ"ג זיפרקסה ליפני השינה ומרגישה נפלא אין שום תופעות לוואי. יש לי כמה שאלות אלייך אני אמורה להתגייס בקרוב... האם יגייסו אותי? האם לצבא יש נגישות למידע פסכיאטרי או שהוא חסוי? האם היית ממליץ לי להתגייס במצבי? היחסים עם אמא שלי גרועים והיא גורמת להחמרת מצבי במקום לעזור.... מה אתה מייעץ לי לעשות? אשמח לקבל תשובה... ולדבר עם כל מי שחווה מצב דומה ויצא ממנו בתודה מראש

שלום, אדם שעבר מצב פסיכוטי לא יגוייס ואיני ממליץ על גיוס, אני ממליץ להביא מכתב מהפסיכיאטר המטפל ללישכת הגיוס. חבל לסכן את הבריאות ולהסתכן בהתקף חוזר, עדיף לא להתגייס. כמובן שהיחסים עם אמא הם בעיה. אפשר לבקש ממנה להצטרף לקבוצת הורים לילדים עם בעיות דומות, או שאפשר לעבוד על הפרדה ביניכן ושאת תפני לחיים עצמאיים יותר ותגורי מחוץ לבית. כל מקרה לגופו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש תודה על תגובתך יש לי כמה שאלות נוספות.... מדוע לא מגייסים אדם שחווה מצב פסיכוטי? יש לי חברה שהייתה מאושפזת והסכימו לגייס אותה? אינני חושבת שלשכת הגיוס מודעת למצבי, יש לי תאריך גיוס ואני מיועדת לתפקיד. אני חושבת שאיכות החיים שלי תשתפר פלאים אם אלך לצבא כי אני לא אצטרך לסבול את אמא שלי ואהיה לשם שינוי בחורה נורמלית כמו כולם.... האם אליי להודיע על מצבי? אני מאמינה שהמסגרת הצבאית תעזור לי פלאים האם הסתרת מידע מלשכת הגיוס נחשבת לעבירה על החוק? אינני חושבת שאני חייבת למישהו דין וחשבון על מידע פסכיאטרי שהוא אישי וחסוי יותר ממידע רפואי רגיל.... אשמח לקבל תגובה נוספת בתודה מראש