לנטלי.

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

31/07/2004 | 00:45 | מאת: לנטלי

שלום נטלי. איתרע מזלך שאת מתמודדת עם דילמה לא פשוטה בדיוק בעת שבה מתנהל פה ובכל הפורומים הדומים מסע תעמולה נמרץ נגד לקיחת תרופות פסיכיאטריות. למזלי בתקופה שבה אני התחלתי את הטיפול התרופתי שלי, עדיין לא היה אינטרנט, כך שההתלבטויות היו יותר פשוטות.... מניסיוני שני רוצה לחלוק אותו איתך, התרופות הללו הצילו אותי ויותר מפעם אחת. ולמרות שלקחתי אותן למשך תקופות ארוכות- בהפסקות- מספר פעמים בחיי- מעולם לא התמכרתי אליהן, (כל עוד לא לקחתי בנזו'), והפסקתן לא הייתה כרוכה בתופעות לוואי. הכל נעוץ בכך האם את מגיעה לרופא טוב, עם המלצה טובה ממכרים שטופלו אצלו, במקרה כזה לדעתי אין לך כל סיבה לדאגה התחלת נטילת התרופה נעשית באופן הדרגתי כך שבכל רגע נתון את יכולה לבחור להפסיק אם את חשה משהו יוצא דופן שאת לא אמורה להרגיש התרופות בטוחות לשימוש, הבנתי שיש בעייה עם הסרוקסט לגבי בני נוער, תעקבי אחרי הפורומים ותראי כמה אנשים נעזרו על ידי התרופות הללו וחיו מחדש לא עקבתי מהתחלה אחרי מצבך, אבל אם הוא מחייב לקיחת תרופות אל תהססי פני אל רופא טוב, ורק תרוויחי. שתפי אותנו כאן במהלך הטיפול היי זהירה ותראי שיהיה בסדר ושכל חששותייך היו לשווא. איך אמרו- מרבה חוכמה מרבה דאגה משהו כזה. לפעמים עדיף לקרוא קצת פחות. לסיום אספר לך סיפור נוסף ההתנסות התרופתית שלי הראשונה הייתה שלילית רופא שנחשב טוב וידוע רשם לי תרופה ופיספס בגדול למזלי הייתי מספיק חכמה כדי לקחת בהתחלה רק חצי, ולמזלי הנוסף הרופא הבא כבר ידע יותר טוב מה הוא עושה והתאים לי בול את התרופות המתאימות. כך שגם במקרה כזה שבו את "נופלת", בסופו של דבר השד לא נורא ככ אם יודעים לנהוג בזהירות.

31/07/2004 | 07:22 | מאת: כריש

31/07/2004 | 07:24 | מאת: כריש

31/07/2004 | 09:24 | מאת: צ'ין צי'ן

אני סובלת מהפרעה בי פולרית משנת 93 הבנתי את זה רק לפני חצי שנה עד אז הדיכאונות והמניה היו רק חלק נסיבתי של האופי שלי (הפראת אישיות) עד לפני 3 חודשים זה היה המצב הדיכאון כי לכולם יש תקופות רעותאת המניה כי לכולם יש תקופות של מצב רוח טוב התקף חרדה פירשתי כבישנות ומחשבות פסיכותיות לחוסר ביטחון נסיתי את כל הטיפולים האלתרנטיביים שלדעתי קיימים מנטורופט עד הדיקור הסיני מביאפידבק עד פרחי באך הוצאתי המון כסף מליתי את הבית בעוד ועוד ויטמינים ותוספי מזון שום דבר לא עזר מה שכן עזר היה המיצב שתוך חודש סידר לי את קו המחשבה האנטי דיכאוני שעובד לאט אבל בטוח ואני מרגישה קצת יותר טוב כול יום והאנטי פסיכותי שמטפל די ביעילות במחשבות הפסיכותיות אל תתלבטי זה הדבר היחיד שסידר לי את החיים ונתן לי סיבה טובה לחיות (אל תחקי הרבה זמן עם ההחלתה אני חקיתי עד לרגע שבו רציתי להתאבד) תמצאי לך פסכיאטר טוב ופשוט תבחרי בלחיות חיים שלמים וטובים גם עם המחיר הוא תרופות פסכיאטריות אני מאחלת לך חיים טובים צ'ין צ'ין