לדר' הידש,שרון א',ולכולם

נכנסתי לאתר www.kan-naim.co.il בדברים שם על מחקר על סרוקסאט,ונוגדי דיכאון וחרדה. דבר ראשון אני ממליצה מאוד לקרא את זה,דבר שני אני לא מבינה איך אפשר לקחת את התרופות הללו עם ידיעה שהן עלולות להביא אדם להתאבדות,לפסיכוזה,לשיגעון,לחרדות והתקפיי פאניקה. דר',אני לא מבינה איך זה ייתכן? איך אותן תרופות שאמורות למנוע חרדה,דיכאון ופאניקה,עלולות להביא למצבים כ"כ קיצוניים כמו שמתואר שם, ויצאו באמריקה מחוץ לחוק? אנשים הגיעו למצבים קריטיים משימוש בתרופות,איך אפשר לשים עצמי כשפן ניסיונות?הייצרנים מפרסמים אזהרות ממצבים אלו על עלון התרופה,כדי להגן על עצמם,וזה רק מראה עד כמה התופעות הללו אפשריות וקורות.

הי. לי זה נשמע כמו תירוץ שלך לחזור בך מהכוונה ללכת לטיפול. אני לא רוצה להכנס לכל הדיון על תופעות הלוואי של הסרוקסט ותרופות אחרות. כי באמת נראה לי שזה לא העניין. אי חושבת שדפוס ההתנהגות שלך הוא ממש לא רציני, את פונה בבקשת עזרה, מנסים לעזור, אך כל זמן שהעזרה לא בדרכים שאת בוחרת, או בדרך שחשבת שתיהיה, את מסרבת לקבל אותה. קראתי את כל המכתבים שלך, ואני לא מבינה איך אדם שסובל כך כך הרבה, מוצא כל כך הרבה אנרגיות לעסוק בסיבות מדוע להמנע מטיפול. כשאני הייתי במצב של חרדות/דיכאון וכו' הדבר היחיד שחשבתי הוא איך לתת לאנשים לעזור לי מכיוון שהייתי במצב כל כך רע. את מתארת מצב שהוא על סף 'ליפול' כל הזמן, חרדות קשות, פחד מלהשתגע, אבל בכל זאת, מוצאת כל יום סיבה נוספת להתחפר במצב הזה. מה יש בו שהוא שאת כל כך לא רוצה להשתחרר ממנו? מה את פוחדת לאבד אם תתני לאנשים לעזור לך לצאת מהמצב שבו את היום? אולי את כבר חושבת שלא תוכלי להיות אחרת? אולי את לא רוצה להיות אחרת? אולי את לא רוצה לאבד את תשומת הלב של כולם כשאת במצב כל כך נזקק? אחרת, אני לא מבינה מה קורה כאן. את פונה לפורום פסיכיאטריה, מקבלת עצות חכמות, חום, אכפתיות ותמיכה,אבל בוחרת להמשיך באותה דרך. לפני כמה ימים דנה הציעה לך לבדוק באיזשהו ספר , סימפטומים הדומים לשלך וענית לה שאת מעדיפה לא לקרוא כדי שלא להתחיל לעסוק בחרדות נוספות. את שמה לב שזה בדיוק מה שקורה כאן? את שמה לב שאת פשוט מחליפה כל פעם את המקור לחרדה? לא כתבת אתמול הודעה אופטימית שהחלטת ללכת לטיפול? מה קרה פתאום?

אני ממש ממש כן רוצה להיות בסדר,והייתי בסדר עד לא מזמן! אני לא מבינה למה המתקפה הזו,ואני ממש לא מחפשת "סיבות" לא ללכת לטיפול,אני לא מפחדת "להיות בסדר" אני מפחדת מהחרדה העצומה שאני מרגישה,ואני מפחדת להשתגע. ואני לא מחליפה את המקור לחדרה,אני מצטערת להגיג את זשה אבל אני באימה טוטאלית,ואם אני צריכה להתנצל על זה שאני מבולבלת ולא יודעת מה לעשות,אז סליחה. ולא,אני ממש ממש לא נהנית מהתשומת לב ומכל זה שבחורה יפה וכשרונית כמוני יושבת ביום שישי אחה"צ וכותבת בפורם פסיכיאטרייה! אז מה בדיוק לעשות? להתאבד? אני מבינב שגם את היית בחרדות,והלוואי שיכולתי לתת לאנשים לעזור לי,אני לא רוצה להרגיש טוב? אני מוכנה להיות נכה בכסא גלגלים כל חיי,רק לא לעבור עוד רגע של סבל ופחד. אני לא מכירה את עצמי כבר. אני רוצה עזרה בצורה נואשת,אבל אני רועדת מפחד לקחת תרופות שייחמירו לי עוד יותר את המצב? אני לא רוצה ולא מחפשת כלום 5שנים חוץ מלהרגיש טוב. אני אשמה שאני מפחדת פחד מוות?שאני רועדת ובוכה עכשיו בלי הפסקה? אז אני מצטערת,סליחה.לא אפריע יותר,לא אכתוב יותר,ולא אבקש שום דבר מאף אחד. גם ככה בעלךי גרם לי להרגיש שאני אוויר ולא קיימת,גם ככה בא לי למות ואני בוכה על ההורים שלי שיש להם בת כמוני. גם ככה אני לא מבינה למה נולדתי בכלל,בשביל לגרום סבל לעצמי ולסביבה? סליחה אם החוסר החלטיות,החרדות,והסבל שלי מפריע לך.תאמיני לי שלי זה מפריע יותר. אני רוצה לחזור לחיים אני רוצה לחיות אני רוצה לנשום כבר.אני פשוט מתה מפחד כי כל כך קשה לי,ואני לא יודעת מה לעשות.אני לא יודעת מה לעשות ואיך לעזור לעצמי. אני מודה מכל הלב שלי לכל מי שכתב לי וניסה לעודד אותי. נראה לך שזו תשומת הלב שאני מעוניינת בה?! אני בוכה שנים על הבושה שבעלי צריך לראות אותי סובלת ומסכנה כמו מפגרת,אני רק רוצה שלעולם לא אזדקק יותר לעזרתו של אף אחד. שכמו שחייתי לפני הסמים לא אהייה עלובת נפש מפוחדת ודוחה,שכל מה שיש בה זה פחד ובכי. אני מתביישת על מי שהפכתי להיות,אני מתביישת להסתכל על עצמי במראה. אני פשוט לא יודעת מה לעשות,כואב לי כל הגוף,אני מתבישת בעצמי ותלות שלי בעזרה של בעלי,אני סובלת ואני לא יודעת איך לעצור את זה. סליחה אם הפרעתי למישהו.

www.drors.org/ps הנה התשובות שלך

מה זה?

לנטלי חצי ידיעה לפעמים מבלבלת יותר מאשר לא לדעת כלום, ולכן כעת את די מבולבלת ונראה שגם רמת החרדה עלתה. צריך לזכור שהעלון שבכל חפיסת תרופות נכתב על ידי עורכי דין ולאו דווקא רופאים. כך שהכל נכון והכל לא נכון. אם היינו קוראים את החוזה אף פעם לא היינו קונים דירה.... בכל אופן יש ויכוח האם יש סכנה בסרוקסט. מדובר על תופעה נדירה של אי שקט קיצוני ותוקפנות. עדיין קיים ויכוח האם התופעה קשורה לסרוקסט או היא תוצאה של הדיכאון עצמו, עם זאת וטוב שכך, החברות קיבלו עמדה של זהירות ומזהירים מפני התרופה. כלומר למרות שעדיין מדעית אין הסכמה על התופעה, החליטו על זהירות. תזהרי מהסיינטולוגיה, מדובר על טיפול נפשי בידי אנשים שאין להם שום הכשרה לטפל והם בהחלט גורמים נזקים רבים, אבל אותם לא מפרסמים ולא בודקים. שבת שלום, דר' גיורא הידש