פסיכיאטריה / פסיכותרפיה

אני סובלת מהפרעה שעל פי הספרות המקצועית המלצת הטיפול היא תרופתי(SSRI'S ) בשילוב עם טיפול פסיכותרפויטי. לאחרונה פניתי לפסיכיאטר אשר רשם את התרופות הנ"ל. מצבי אכן השתפר פלאים לאחר מספר שבועות. הבעיה שאותו מטפל דורש שאשלב גם טיפול בשיחות , דבר הכרוךבהוצאה כספית גדולה עבורי מעבר להכנסותי( כמו כן חשובה לי סודיות רפואית כך שלא אוכל לפנות לקופ"ח). לדבריו טיפול תרופתי בלבד רק יחמיר את מצבי אפילו שאני מרגישה אחרת. שאלתי היא : האם באמת קיים מצב שבו טיפול חלקי יכול להזיק יותר מאשר להועיל חלקית? ובנוסף לכך האם אותו רופא מחוייב להפנות אותי לרופא אחר, היות ואני במהלך טיפול תרופתי או שהוא יכול להפסיק את הטיפול כרצונו.

בשוק החופשי את רשאית לבחור לך פסיכיאטר אחר- יש המון פסיכיאטרים (למעשה רובם) שעוסקים אך ורק בנושא התרופתי ופסיכותרפיה אצלם לא אפשרית גם אם תתחנני. זה כבר עונה (בשלילה) על השאלה הראשונה שלך. את לא צריכה הפניה מאף אחד בשביל לעבור למישהו אחר כי את עושה הכל באופן פרטי וזאת התשובה לשאלה השניה. את זאת שמשלמת וזכותך להחליט למי לשלם ובעבור מה. את החשבון הסופי תצטרכי לשקול ולהחליט בעצמך אחרי שכל העובדות והמידע לפניך.

שלום, נראה לי שבשאלתך רב הנסתר על הנגלה. נכון שהטיפול המלא הוא תרופות עם שיחות, את אינך מציינת את האבחנה ולא ברור לי מדוע הפסיכיאטר קבע שאת חייבת להגיע גם לשיחות. פעמים רבות אנחנו ממליצים על פסיכותרפיה אבל לא תמיד אנחנו מחייבים וקובעים זאת כתנאי הכרחי. כדי לענות באופן יותר מדוייק אני זקוק לפרטים רבים יותר. זכותו של פסיכיאטר וכל רופא להפסיק טיפול אם הוא מרגיש שאינו יכול לשאת באחריות אם הדברים מתנהלים שלא לפי המלצתו. אני חושב שזו גם הדרך הישרה ביותר, אם הרופא מרגיש שהוא אינו יכול להיות אחראי הוא מציע להפנות לרופא אחר ולהעביר את כל האינפו. הנחוצה. אני מבין שאת כועסת ונבוכה, כדאי להרחיב כדי שאפשר יהיה לענות במדוייק יותר. עניתי כמיטב יכולתי, דר' גיורא הידש

אני סובלת מבולמיה נרבוזה. ברור לי שאם רופא מחליט שהטיפול אינו מתנהל ע"פ תחום שיפוטו זכותו להפסיקו. אך האם אין איזושהי אתיקה מנמלית כמו הפנייה לרופא אחר, דבר שלא נעשה במקרה שלי , חרף בקשותי. בנוסף לא הבנתי מדבריך האם טיפול תרופתי בלבד , במקרה כזה יכול לגרום נזק? תודה.