דר' הידש היקר

אני בן 40. לא בדיכאון או משהו כזה. סתם אדם שסובל מחוסר סבלנות, עצבנות מכל דבר קטן, לחץ משטויות, דאגנות יתר, פסימיות, לא מרבה לשמוח, היפוכונדר ובכללות אפשר להגדיר את זה כך שאיכות החיים שלי ירודה עקב כך. מעבר לכך אני מנהל אורח חיים תקין כולל משפחה וילדים. אני לא מאמין שטיפול פסכולוגי יכול להועיל לי מה גם שניסיתי בעבר. אני מאמין שזה משהו שבא מבפנים, מהמוח. מאוד רוצה לקחת כדורים שייטיבו עימי ואני אהייה בן אדם מאושר מה שאובייקטיבית יש לי את כל הסיבות לכך. האם אתה בתור פסיכיאטר היית רושם לי תרופות במצב כזה או רק לאנשים עם בעיות דיכאון וכו'?? ואם כן, אילו תרופות מאיזו משפחה מתאימות למצבי?? מאוד מודה לך דוקטור יקר. גיורא

גיורא היקר! אם תלך במצבך השברירי לפסכיאטר תקבל את כל הכדורים האפשריים: החל מריספרדל, זיפרקסה, קלוזפין, הלידול , פרפאנן שהן נוגדות פסיכוזות. אולי אין לך מזל ותקבל אפקסור, פרוזק, סרוקסט, פאקסט , צימפרמיל שהן נוגדות דכאון וניתן להשתמש בהן בהפרעה אובססית טורדנית. גיורא את היפוכונדר אז מספיק צא מזה. לך תטייל בחוץ עם הכלב שלך במידה ויש לך, קח את אישתך לנופש, קנה מתנות לילדים, תראה שאתה אבא ולא רובוט שחושב רק על מחלות. עזוב את עצמך מפסכיאטרים לך לפסיכולוג או פסיכולוג קליני או תתגבר אתה בן 40!

רק שלא תישאר עם רושם מוטעה מההודעה הקודמת, דווקא אם יתמזל מזלך תקבל את הכדורים שבקבוצה השנייה, ולא להיפך כפי שנרשם, לא יודעת למה.

גיורא היקר! אם תלך במצבך השברירי לפסכיאטר תקבל את כל הכדורים האפשריים: החל מריספרדל, זיפרקסה, קלוזפין, הלידול , פרפאנן שהן נוגדות פסיכוזות. אולי אין לך מזל ותקבל אפקסור, פרוזק, סרוקסט, פאקסט , צימפרמיל שהן נוגדות דכאון וניתן להשתמש בהן בהפרעה אובססית טורדנית. גיורא את היפוכונדר אז מספיק צא מזה. לך תטייל בחוץ עם הכלב שלך במידה ויש לך, קח את אישתך לנופש, קנה מתנות לילדים, תראה שאתה אבא ולא רובוט שחושב רק על מחלות. עזוב את עצמך מפסכיאטרים לך לפסיכולוג או פסיכולוג קליני או תתגבר אתה בן 40!

מאחר שהשאלה כבר נשאלה כאן בעבר ארשום לך בינתיים את דעתי שמשתקף בה פחות או יותר מה שנרשם כאן בזמנו. כל עוד אין פגיעה בתיפקוד שלך ואתה מצליח לקיים אורח חיים סביר (זו תוספת שלי) הייתי מאוד מהססת האם להכניס את עצמי לכל העניין הזה של התרופות; קנה המידה- רמת התיפקוד שלך. תופעות הלוואי תמיד הן כרוכות גם בתופעות לוואי כל התרופות הללו כמעט ללא יוצאת מן הכלל גורמות לקושי בתיפקוד המיני , למשל ולא בטוחה שהיית רוצה להוסיף קושי זה לחייך (או להוציאו תלוי איך מסתכלים על זה). בנוסף הן גם במקרים רבים גורמות להשמנה. לכן הייתי מאוד מהססת ושוקלת את המצב בכללותו אל מול הבעיות שעלולות להתעורר, עתה משאתה יותר מודע להן ואוליי פונה לאופציות אחרות שעשויות להרגיע כמו ספורט, טכניקות הרגעה שונות, דמיון מודרך, עיסויים למיניהם וכאלה.

תיקוןף צ"ל: התרופות תמיד הן כרוכות וכו'.

סליחה לדעתי מי שמטיל דופי כוללני בתרופות ובפסיכיאטריה בכללותה הוא אדיוט יש מצבים שהאופציות שהעלתה אינן רלבנטיות ורק התרופה ניא האופציה היעילה עם תופעות הלוואי ניתן לחיות ,קצת קשה לי לראות חיים אצל אמשים מבויימים ללא התרופות בשורה התחתונה נא לא לזלזל בתרופות יש ציבור שלם במדינה שחי עליהם עם או בלי תופעות לוואי שבעצם המילה" לוואי " הרי כבר מלמדדת על זה שהתופעות הן הלוואי ולא הדבר העיקרי