האם הרופאים טועים?

לפני מספר חודשים השתחררתי מאשפוז קצר בבית חולים פסכיאטרי במבט ראשון אני נראת בריאה לחלוטי אבל המצב הו לא כמו שהוא נראה: אני סובלת מדיכאון וחרדות שלפעמים מגיעות לרמות כאלו שאני משותקת לגמרה זה קורה לי במקום חדש,כשיש סביבי הרבה אנשים לא מוקרים זה מצב שקורה גם מול האנשים שתפקידם לעזור לי כגון פסיכולוגים ופסיכאטרים זה קרה גם באישפוז החרדות היו כל-כך גדולות שהם שיתקו אותי לגמרה וכך במשך כל האישפוז לא הצלחתי להגיד לפסיכולוגית שלי על הטעויות שהיא עשתה ועל הנזק המצתבר מכך ככל שעבר הזמן החרדות הלכו וגברו הדיכאון הלך וגבר אבל מה שהיה גרוע מכול זו הרגשת התיסכול שאני לא מצליחהלדבר איתה גלויו וכל הטיפול בי מתרכז סביב משהו שהיא הבינה לא נכון ולי לא היה את האומץ ואת הכוחות להסביר בסופו של דבר שוחררתי מהאשפוז בטענה שהוא מזיק לי ועם הבחנה של הפרעת אישיות בלתי ברורה אני עדיין במצב של דיכאון וחרדות יש לי את כל התשומת לב תמיכה ואהבה שאני צריכה כדי להיתחזק כל הפסיכולוגים בעולם לא יוכלו לעזור לי יותר מאשר אני מקבלת עכשיו מהסביבה שלי אבל הדיכאון והחרדות חזקות כמו שהיו אני מקבלת 800 דפלפט ו102 אפקסור שלא עוזרים לי אך ממשיכים מכאן?

לדומינו את כותבת שישנה בעיה אבל אינך בטוחה באבחנה ובטיפול. אפשר לנסות לכתוב את הדברים לפסיכולוגית. בנוסף הייתי ממליץ על התייעצות וחוות דעת נוספת אצל אחד הפסיכיאטרים הטובים בארץ, את יכולה לכתוב את הדברים בנוסף לשיחה אתו ולשקול אתו את האבחנה ואת הטיפול המתאים לך... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש