לרוית- בנושא: "המטפל ואני".

היי רווית- קראתי את כל הסיפור שקרה ביינך ובין המטפל- אפילו, חלמתי על כך בלילה. אני בשוק שדברים כאלו קורים. תמשיכי לעדכן ולספר אייך היה בפגישה? מה הוא אמר? האם את ממשיכה ללכת לטיפול? ועוד...

שבת שלום. מעניינת אותי התגובה שלך מפני שאת כותבת שאת בשוק שבדברים כאלה קורים. את מתכוונת למה שראיתי או ליחס שלו אלי בעקבות זה? הפגישה שלי איתו תהיה רק ביום א' ומתוך שיחת הטלפול שהייתה לנו ביום שלמחרת, הבנתי שהוא מצפה שאני אסביר את עצמי ולא הוא את עצמו. אמרתי לו בטלפון שהוא לא צריך לכעוס והא ענה "אחרי ההודעה שקיבלתי אני חושב שאני דווקא כן צריך". ניסיתי לומר עוד משפט, אבל הוא קטע אותי ואמר שהוא לא מוכן להכנס לדיון על זה, ושאחשוב טוב טוב על מה שאני רוצה לומר בפגישה והוא מצפה שאלה יהיו דברי טעם. אני מניחה שבפגישה הוא לא יסביר כלום, אלא יתייחס לכך שזה לא ענייני וינסה איכשהו לפלס את דרכו החוצה. ככל שהימים עוברים אני מתחילה להניח שאולי אוכל להבין מה קרה לו אבל לא אצליח להביא את עצמי למצב של אמון מוחלט בו,מצב שבו ארגיש בטוחה לגעת איתו במקומות הרגישים ביותר, מקומות שבהם אזדקק לידיעה שמישהו ידע להכיל אותי, לגמרי . תודה. רוית

הי רוית ושבת שלום, גם אני עוקבת אחרי הסיפור הכואב שלך. בואי נגיד שהוא נגע בי מאד מאד. כאבו לי מספר דברים: קודם כל, מה שראית באמת עוצר נשימה. לא שניתן לבטל את מה שראית בפני עצמו, אבל מה שזעזע אותי במיוחד היא תגובתו של המטפל. תגובת הבטן שלו. מצד אחד ובמחשבה ראשונית ומיידית זה עושה משהו כאילו חיובי אפילו כשהוא מגיב ישר מהבטן, כאילו סוף סוף הצלחת להזיז אצלו משהו בפנים. פתאום את מגלה בהפתעה שיש לו בטן והוא אינו שולט תמיד במיצים שלו ולא שם אותם בצד גם אם הוא מודע להם. אבל זהו שזה לא, כי מצד שני, לטווח ארוך הוא נהג בצורה מאד לא מקצועית לדעתי. הוא כעס והוא דווקא כעס מאד במקום שבו אפשר היה לטפל. רק מחשבה שלי. כי דווקא אפשר היה לנצל את התגובה הרגשית החזקה שלך כדי לזהות מהיכן נבעה. ראיתי שניסית למצוא את הסיבה להתפרצות הזו שלך, ודווקא רציתי לקחת אותך למקום אחר שלא הזכרת. יכול להיות שאולי התגובה החריפה שלך נבעה בין השאר גם מעצם העובדה שכל כך רצית אותו רק בשבילך במובנים מסויימים. קינאת כל-כך שהוא לא רק שלך. כמו שאותו גבר נשוי לא היה רק שלך מעולם. ההוא שלא נתן לך את מה שרצית והיית צריכה על באמת. כמו אמא שלא קיבלת ממנה משהו שאולי כן נתנה לאחרים. זו כמובן יכולה להיות רק אחת מהסיבות. רק יכולה להיות. ציינתי אותה פשוט כדי להראות לך כיוון אחר שאפשר לחשוב עליו. האם חשבת שהבחורה הצעירה היא גם מטופלת שלו? מצד אחד רצית להיות שם במקומה למרות שאת יודעת מבחינה הגיונית שזה הורס לה את החיים? האם הייתה קנאה ברקע, משיכה רגשית למצב הזה למרות שזה מצב שסופו ידוע מראש, אבל כאן לא עובד שום הגיון? עצוב לי לשמוע שהמטפל שלך ממשיך לנהוג בכעס ולא עובד על עצמו ועל הבלבול שלו. אני חושבת שאסור לו לקשור את הבלבול האישי שלו והסיפור האישי שלו לטיפול שלך. יש לו אחריות עליך והקטע הזה שהוא גורם לך לרגשות אשם לא מוצא חן בעיני. אני חושבת (ונראה לי שגם את) שכל הקטע של הטיפול הוא כן לאפשר למטופלים להתפרץ ולהגיב תגובות רגשיות חזקות, ולנצל בדיוק אותן כדי להתקדם. כשמגיעים למן צומת רגשי כזה הבחירות כל-כך חשובות להמשכים. חבל. חבל. אולי זה ישתנה עד יום ראשון והוא ירגע כמו שד"ר הידש אמר. האם אפשר לתקן שבר כזה ולחבר קרע כזה? האם תוכלי לחזור ולהאמין במיוחד לאור ההיסטוריה שלך? קשה לומר. רק הזמן יגיד. מה אומר לך. קראתי אותך ואני רואה שכן רכשת כלים נכונים וטובים בטיפול הזה ואיתם תוכלי להמשיך בדרך זו או באחרת. אחרי יום ראשון בטח תהיי חכמה יותר. מקווה שתחזיקי מעמד

היי רווית, כמובן שהתייחסתי ליחס שלו אלייך בעקבות כל מה שקרה- זה מזעזע. גם אני בטיפול כבר יותר משנה, והקשר שלי עם המטפל מאוד טוב. אני סומכת עליו מאוד. אני בטוחה שגם לי היה קשה מאוד לו נתקלתי במצב בו היית- ובמיוחד במה שקרה אחרי מה שראית. (האינטראקציה ביניכם). לפי דברייך נשמע שאת הולכת ביום ראשון, לא לפגישה טיפולית, אלא לפגישה עם ה"בוס" הגדול. נשמע כאילו את אמורה להסביר מדוע "התנהגת לא יפה", כדי שלא תפוטרי. או/ לפגישה עם אבא שכועס מאוד על ביתו ורוצה לשמוע הסברים מדוע היא התנהגה כך. תראי, הוא באמת לא צריך להסביר לך כלום בנוגע למה שראית. זה באמת לא עינינך. ואני בטוחה שלא תקבלי הסברים. בזמן שקראתי את הודעותייך חשבתי שאולי הוא ישב עם הבת שלו במכונית, ורק את עשית פירושים אישיים. אולי??? וגם עם הוא ישב עם מאהבת שלו שאיתה הוא מנהל רומן מיחוץ לנישואין זה בכלל לא עיניינך. וגם.... אולי.... הוא מעוניין (כחלק חשוב מהטיפול שלך), כי הריי מה שראית, קשור מאוד לחייך- ולמה שקורה לך. לשמוע את מה שיש לך להגיד, ומזה להמשיך הלאה...כי המחשבות שלך בנושא, והדיבור אלייהם, הם בעצם הסיבה שפנית לטיפול מלכלתחילה, לא?? בכל מקרה, אני אשמח לשמוע עידוכונים ביום א'- אני ממש מחכה לזה. וגם אשמח אם תגיבי לדבריי. שיהייה המון בהצלחה- חושבת עלייך מטופלת רגישה