למי שיכול לעזור
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום לכולם. אני כותבת כאן אחרי אחד הלילות הקשים ביותר שהיו לי. אני נמצאת בטיפול פסיכותרפי אצל פסיכיאטר כבר שנתיים. הטיפול התחיל מאוד לאט בגלל קושי גדול שלי לתת אמון באנשים, בעיקר בגלל ילדות לא קלה ורומן ארוך עם גבר נשוי. בחלק גדול מהזמן הרגשתי בטיפול שאני מאוד רוצה לסמוך על המטפל ולהפתח אליו ולספר לו את כל הסבל שעברתי ולחשוף את כל הכאב שלי. זה היה מאוד קשה, ומתוך השנתיים האלה רק בעצם בחודשים האחרונים התחלתי לתת בו אמון, הרגשתי ממש כמו הילדה שלו ורציתי להאמין שהוא אדם הגון וישר, לא כמו כולם בעולם הזה שרק חושבים על איך לנצל אחד את השני וחשבתי שאוכל בעזרתו להתגבר על הנזק שיש לדימוי העצמי שלי בעקבות הרומן. במשך כל השנים ידעתי אני 'האשה האחרת' ידעתי שלא יהיה סיכוי לחיים ביחד ורק לאחרונה הבנתי את ההשלכות של זה על החיים שלי, את העובדה שאני היום בת 30 ולא מסוגלת ליצור קשר זוגי נורמלי, פוחדת מאוד לאבד את כל מי שמסביבי ורק ידעתי שעל המטפל שלי אני יכולה לסמוך. כבר בפגישות הראשונות אמרתי לו אני לא מסוגלת לפתח אומון באף אחד ובמשך השנתיים חזרתי ואמרתי לו שאני פוחדת שהוא יפגע בי אם אסמוך עליו. אתמול הייתה לנו פגישה שהייתה יחסית טובה, וכאשר סיימנו הוא ירד איתי למטה וכל אחד נסע באוטו שלו. אני התחלתי לסוע לכיוון ביתי ואז חברתי התקשרה וביקשה שאבוא אליה, הסתובבתי ונסעתי לביתה שנמצא קרוב מאוד למרפאה של הרופא. כאשר חניתי את האוטו, ראיתי אותו יושב עם בחורה באוטו בצורה מאוד אינטימית. הייתי בהלם, הרגשתי נורא, הבחורה היא צעירה, והם ישבו באוטו בחושך. הרגשתי שאני לא מסוגלת לנשום. המטפל שלי שעליו סמכתי כל כך, עושה את אותו הדבר לבחורה כמו שמישהו עשה לי. גם הוא גבר נשוי עם ילדים קטנים שיושב בלילה עם בחורה צעירה באוטו. אני יודעת שהוא לא חייב לי דין וחשבון על חייו הפרטיים אבל אני לא מסוגלת להתאושש מהפגיעה. האדם שסמכתי עליו יותר מכל, מתנהג בצורה כל כך עממית, כל כך פחותה ממנו. מאז אני לא מסוגלת לישון (כבר 12 שעות) ואני רק בוכה. גם הוא מתנהג לילדים שלו אבא שלא מבין את הנזק שזה גורם, גם הוא הורס חיים של בחורה צעירה. איך הוא יכול לטפל בי אחרי מה שראיתי? איך אני יכולה להסתכל לו בעיניים ולדעת שהוא לא האדם האמין שחשבתי שהוא. נכון, זה לא אומר שהוא לא מטפל טוב ורופא טוב, אבל כשראיתי אותם באוטו יושבים הרגשתי כאילו שאני צופה בעצמי ואני יודעת מה הרגשתי כשהייתי מחכה ל'חבר' שלי בחוץ בלילה, רק כדי לזכות בכמה דקות מזמנו. התמונה הזו לא יוצאת לי מהראש. אני פשוט חווה שיחזור של הטראומות שהיו לי. אני כבר לא יודעת מה לעשות.
אם את רוצה תגובות מנשים מאוד מאוד חכמות ומנוסות אני ממליצה לך להכנס לפורום מדהים ומאוד פעיל: www.leida.co.il ולהציג את הסיפור שלך שם ותקבלי הרבה תמיכה ותגובות ועיצות. בהצלחה
לרוית אני יודע שכל המילים שצריך להפריד בין חיים פרטיים ומקצועיים לא יעזרו. בהחלט עברת טראומה אשר הזכירה לך את הטראומה הקודמת ובטח מאוד קשה לך. איני יודע מה ההשלכות של הדברים הללו על הטיפול והאם בכלל אפשר להמשיך עם הטיפול, מצד שני גם לעבור למטפל אחר זו לא אלטרנטיבה מעשית בשבילך. תנסי להיות חזקה, לישון על הדברים לילה ולראות כיצד את מרגישה "בבטן", האם אפשר ללכת לפגישה נוספת אצל המטפל? תשמרי על עצמך הידש
