חרדה- אודה מאוד על תגובתך!!

שלום רב, אני בן 26 וסובל מחרדה שהחלה לפני כחצי שנה. לפני כשמונה חודשים עברתי שינוי משמעותי ביותר בחיי, ( אינני אוהב שינויים ), עברתי עיר, התחתנתי עם חברתי ועברנו לגור ביחד ( לפני כן לא גרנו יחד ), בנוסף התחלתי לעבוד במשרה מסודרת וכו'. אני נוטל קלונקס 2 מ"ג לפני השינה בגלל בעיות שינה מזה 5 שנים. לפני כחצי שנה החלטתי על דעת עצמי שאני מפסיק את הקלונקס, ומרגע ההפסקה חיי השתנו, שבועיים הרגשתי הרגשה נוראית, לא יכולתי לאכול, בסלתי מבחילות, הקאות, לא ישנתי, הייתי בפניקה מוחלטת. אחרי 14 ימים הגעתי לפסיכאטרית, שאמרה שאני מבהול מאוד ודרשה שאני אחזור לקלונקס מייד.ואם אני ממש רוצה אני יכול לנסות לרדת באופן הדרגתי. חזרתי ואכן לאחר כמה ימים חיי חזרו להיות תקינים, אך לאחר כמה שבועות התחלתי בהפחתה והתחלתי להרגיש הרגשה של ניתוק מעצמי , חוסק שייכות למקום בחילות, החטלתי ללכת לפסיכולוג והוא הפנה אותי לפסיכאטר, כיום אני מטופל כבר חודשיים אצל פסיכאטר, הוא איבחן אצלי חרדה קלה, ונתן לי ציפרמיל 20 מ"ג ליום, ( לגבי הקלונקס הוא אמר לי לא להפסיק בשום פנים ואופן בחודשים הקרובים), לאחר כמה זמן הרגשתי הטבה במצב, אבל בגלל תופעת לוואי של חוסר חשק מיני, עברתי לפני 12 יום ללוסטרל 100 מ"ג בימים הראשונים הרגשתי גרוע מאוד, הרגע של ייאוש, פחד באיבוד שליטה ועוד כל מיני תופעות רגילות, הרופא אמר לי שזה עקב ההפסקה של הציפרמיל, ( הוא אמר לי ברגע שאני ממש מרגיש חסק אונים לקחת רבע קלונקס). כיום המצב קצת השתפר, אך אני עדיין מיואש, אני בעיקר מרגיש ירדה חדה במצב הרוח, וכמובן החרדה אינה פסקה. הפסיכאטר אופטימי מאוד וטוען שזה יחלוף לאט לאט, אני התחלתי בטיפול ביו פידבק ועתיד להתחיל טיפול פסיכיולוגי ( בעבר ניסיתי טפיול פסיכולוגי אך הרגשתי טוב עם הציפרמיל והפסקתי כיוון שלא היה חיבור ביני ובין הפסיכולוגית. יש לי כמה שאלות, כיום אני מרגיש ממש מיואש, אני מרגיש לא מחובר לעצמי ולמקום ( קשה לי להסתגל לביתי החדש ולעיר החדשה ), יש לי ירידה חדה במצב רוח, והגשה שאין תקווה ולעולם לא אחלים כמו כן אני מלא רגשות אשמה ותסכול ורחמיים עצמיים על כך שדווקא לי זה קרה. האם יש תקווה האם אנשים יוצאים ממצבים אלו ? האם הלוסטל טובה ? כי איננני מרגיש כ"כ בשינוי ביום ה 12. מה הסיכוי לצאת ממצבים אלו, ואיך עושים את זה בכלל, נראה כי אני יורה לכל הכיוונים, פסיכאטר, פסיכולוג , ביו פידבק.... אודה לך מאוד על תשובתך! עמית

היי עמית מה שלומך? אני מקווה שהכל טוב. תראה אז ככה אנשים יוצאים מהמצבים האלו לגמרי ויש אנשים שלא וממשיכים לתפקד על כדורים נגד חרדה ודיכאון.

סליחה נלחץ לי הקטע איש (MAN) שאתה ממש לא לבד בקטע הזה ויש בישראל אלפי אנשים עשרות אלפי אנשים שעוברים את מה שאתה עובר וביניהם אני כך שאתה יכול תמיד להתייעץ ואני עם חיוך גדול על הפנים אשמח לעזור. תראה בסופו של דבר אתה תתגבר ותצא וגם אם לא תוכל להמשיך לתפקד כרגיל עם כדורים ככה או ככה התוצאה לא יכולה להיות רעה. חבר שלי משתמש בקלונקס +תרופה לשיפור חיי המין ומסיים עכשיו תואר ראשון במשפטים. You see? ככה או ככה אתה בדרך הנכונה ותן לי לספר לך שאצלי בבית (אני בן 23) ההורים שלי צועקים עליי ומאשימים אותי בזה שיש לי חרדות ודיכאון. So do me a favou?r? אשתך תומכת בך אני מניח כשתוכל תקנה לה זר פרחים ענק. תרגיש טוב ותודיע מה קורה. מייקל אורן-כולם כבר שאלו אותי כן זה השם האמיתי שלי. מייקל משפחה אורן פרטי אבל קוראים לי גם מייקל איך שבא. בהצלחה ותרגיש טוב.

לוסטראל היא תרופה טובה. המינון כמובן צריך להיות מספיק . כל הכדורים הללו גורמים לאותה בעייה שציינת במישור המיני כך שלדעתי אם הרגשת טוב עם הציפראמיל אוליי עדיף לך לחזור אליה כי לא נראה לי שהבעייה של התיפקוד המיני תהיה שונה ותיפתר עם הלוסטראל. (רק זיבן פותרת בעייה זו וגם לה בעיות משלה). מהניסיון האישי שלי הייתי הולכת על אפקסור שאוליי יאפשר לך להיפרד מהקלונקס (באופן איטי והדרגתי ) בשל אפקט ההרגעה שלו.

בנוסף זה שלא היה לך חיבור עם פסיכולוגית אחת כמובן לא שולל טיפול פסיכולוגי המומלץ הוא לשלב טיפול פסיכולוגי עם טיפול תרופתי וישנו גם טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי שהוא מוגבל בזמן לעומת הטיפול הקונבנציונאלי שעלול להשתרע על פני שנים. (אך עשוי להקנות לך תובנות ולסייע לך בהבנת שורשי הבעייה ובפתרונה, בסופו של דבר באופן שבסופו של תהליך לא תזדקק לתרופות).

ורדה, תודה על התגובה, אבל איך אומרים לרופא שיחליף טיפול ? ומה בכלל היעלות של התרופות ?

תודה על התגובה, אבל איך אומרים לרופא להחליף תרופה, אם צריך בכלל ? ומה יעלות התרופות בכלל במצבים מעין אלו ? תודה

http://www.triest-sarig.co.il/crisis2.html http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2682193,00.html עמית,מקווה שהלינקים יעזרו לך להבין יותר אפה אתה נימצא. אל תתיאש תחזיק מעמד כל טוב. ו.

צר לי לשמוע שאינך מרגיש טוב אך תזכור שתמיד ישנה תקווה ושאחרי כל ירידה ישנה גם עליה. לעיתים לוקח לטיפול התרופתי זמן עד שמתחילים להרגיש בשינוי ולכן אסור לך להרים ידיים. כן יוצאים מהמצב הזה ואתה באמת נחוש ומנסה לעשות הכל כדי לעזור לעצמך וזה חשןב מאוד כך שסיכוייך גדולים. כל תחושת הניתוק וההאשמה העצמית הם חלק מהחרדה -דיכאון וכשאתה תחוש יותר טוב תחושות אלה גם יעלמו בהדרגה תרגיש טוב אריאל

לעמית קראתי ועברתי על שאלתך וכל התגובות. בסך הכל אני מסכים עם כל מה שנאמר, לא הייתי ממליץ להחליף את הלוסטרל כעת, עברת כבר את השלב הקשה ונקווה שהלוסטרל מתאימה לך, כלומר תעשה את העבודה לטובה ולא תגרום לתופעות לוואי. בהצלחה דר' גיורא הידש