בהמשך לדיון יחסי מטפל מטופלת
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אוקי אז קודם כל איילת לחלוטין אני לא מסכימה איתך. כמו שכבר אמרו לפניי גם המטפלים הם בני אדם וגם להם יש רגשות. אני גם חושבת שפסיכולוג טוב ומקצועי הוא כזה שגם אם הוא מרגיש למטופלת יותר מאשר מטופלת נטו הוא ישים גבולות חיוניים ומקצועיים בטיפול. ולמרות זאת ורדה המטופל לא יכול מיד לעשות את אותו הדבר כיוון שבכל זאת הוא התלוי והוא זה שהגיע חלש והוא זה שהמטפל עטף אותו בבטחון ואהבה . אבל בתהליך בריא המטופל גם לומד לשים לעצמו גבולות ולהבחין בין מציאות לדמיון. פעם במסגרת הטיפול האישי שלי היה לי חלום להיות הבת של... או חברה של... וכדומה הגבול שלי האישי בחוויה שלי היה מטושטש ולא הבחנתי בין דימיון למציאות עד שהמטפלת שלי שמה לי גבול ברור וקר כקרח שגרם לי לשנוא אותה נורא בתקופה ההיא, לימים אני מעריכה אותה מאד מאד על כך. כי הבנתי שלמרות שקיים בי עד היום הרצון להכניס אותה לחיי כי היא פשוט מתוקה ומתאימה לי בתור אדם, לא אוכל לעשת זאת כי באתי אלייה בסיטואציה של טיפול וחריגה מגבולותיו ותהיה אשר תהיה היא תזיק לי מאד ואף גם לה כמטפלת שלי וכאדם. ולעדי החמודה שמתוך הבפנים שלי המסת את לבי, שתדעי לך שזה עלולה להיות אכן העברה ואולי איזהשהיא משיכה אל המטפל מתוך כימייה, אך מה שזה לא יהיה אין זה מחובר למציאות שלך היומיומית מאחר ולא ראית אותו מעבר למסגרת של הטיפול, אני יודעת בטיפול הם נראים נורא מושלמים וקסומים ואולי יש בזה משהו טוב שגורם לנו לסמוך, אבל יחד עם זה לא חיית איתו ולא הכרת אותו בנסיבות אחרות כך שאין את יכולה להיות בטוחה שזה באמת מושא אהבתך או האדם המתאים לך. הוא לא ייתן לך את מה שאת רוצה חמודה, וזהכואב אבל זו האמת והיא טובה לשניכם. תתני לו לשמור לך על הגבול כי את זקוקה לזה בתור מטופלת. אני מבינה שזה כואב נורא אבל זה הכרחי והכי טוב בשבילך ואת תביני את זה גם כן יום אחד. תהיה חזקה שיר
את מוזמנת לקרוא את המשך הדיון בנושא ב- http://www.icallisrael.com/ בפורום של ד"ר הידש נשמח מאוד לשמוע את חוות דעתך בקשר למה שנדון שם... וכמובן גם של משתתפים נוספים שהנושא מעניין אותם... (:
