המשך דיון יחסי מטפל-מטופלת

לצורך הנוחות קידמתי את ההודעה מכיוון שהשרשור התארך. תודה לכל המשיבים ועכשיו ראיתי שיש הרבה. אני מסכימה שהנושא שכיח, למרות שהייתי רוצה להיות היחידה. אני חייבת לציין שהנושא מעסיק אותי הרבה זמן במהלך הטיפול, וכרגע אני נמצאת בדילמה רצינית מאוד לגבי המשכו. אמנם ציינתי שאני מתקדמת, אך הרגשות כלפי המטפל גורמים לי כאב לא קטן. אני מדברת איתו על זה ולא מסתירה דבר.הוא רואה שאני נמצאת במצוקה אמיתית שרק הולכת ומתגברת. ואכן אני רואה שהיחס שלו אלי מיוחד גם כן, לא צריך הרבה כדי להבין שגם הוא מרגיש קרוב אלי. אני לא מסכימה עם הדיעה שברגע שהוא יוצא מהמרפאה הוא שוכח מהפציינטים. אני חושבת שניתוק מסויים הכרחי לתפקוד בריא. אבל אני רואה שהוא זוכר את פגישותנו לפרטי פרטים ומצטט הרבה פעמים משפטים שאמרתי, למרות שזיכרון זה לא הצד החזק שלו. מישהו שאל האם אני יודעת משהו לגבי האופי שלו וכו', אז כן, הרבה פעמים יוצא לנו לדבר על דברים לא טיפוליים ולפתח שיחות בנושאים שונים, והוא גם מציין שכיף לו ונחמד לו לדבר אתי. כאשר דיברתי איתו על הרגשות שלי, הוא מעולם לא טען שאינו מרגיש דבר, אלא תמיד ציין את הנושא האתי והחוקי כמכשול, וגם את טובתי האישית. הדברים מאוד אמביוולנטיים, אני מאוד מעריכה אותו על כנותו ועל יכולתו לדאוג תמיד לטוב שלי אבל יחד עם זה אי אפשר להתעלם מהאינטימיות שמתרחשת בינינו. כששאלתי אותו האם הוא חושב עלי מחוץ לטיפול, התשובה שלו הייתה שזה לא רלוונטי, ולא מקדם והוא יודע להבחין אם מתרחש אצלו משהו שאינו טיפולי ולהיות מודע לו. כלומר, בשום אופן הוא לא רמז לכך שהכל בדמיון שלי, ואני לא רוצה להשתחצן, אבל אני חושבת שהחושים שלי מחודדים ואני יודעת לראות מעבר למה שהוא אומר. כל זה לא משנה את העובדה ששום דבר לא יקרה ולא ישתנה ואני כרגע ממשיכה להתלבט האם לעזוב או להשאר. האם הכאב לא גובר על התועלת. אני שמחה על התגובות שקיבלתי, הן מעודדות. עדי

אממממ כשאת מציגה את הדברים בצורה כזאת זה נשמע באמת טיה בעייתי עד מתיי זה טיפול ומתיי זה מתחיל להיות משהו אחר דיברת איתו.. איתיעצת איתו לגביי המחשבה לאחליף מטפל?? מעבר לזה אין לי הרבה לאגד נגמרו לי המילים אותי אישית כל הרעיון של הקירבה האינטימית דיי מפחיד ומרתיעה

אני חושבת שזה טוב שאת מדברת איתו על זה, וטוב שהוא מעמיד גבולות ברורים. אני באמת חושבת שזה מצב מסובך. אולי כדאי לך להפסיק את הטיפול ולראות אולי את יכולה להתגבר על זה לבד, כי אני חושבת שזה בעיה שהוא מודע לכל מה שאת מרגישה אליו כי אחרי הכל כולםם בני אדם, ואם גם הוא נמשך אלייך, אתם יכולים למצוא את עצמכם במצב מסובך. כתבת שאתם מדברים גם בטלפון. למה? על דברים שקשורים לטיפול? אולי כדאי לנסות להוריד את שיחות הטלפון? אני למשל אף פעםלא מדברת עם המטפל שלי חוץ משעות הטיפול. בכל אופן זו באמת דילמה קשה, אולי את צריכה להתייעץ עם מטפל אחר? קשה לי לתת לך עצה אבל אני מקווה שיהיה לך יותר קל. גלי

את מתחילה להיות אוססבית ואולי להנות מזה תזהרי,יש סיכון ראית המון סרטים בנושא-אינני זוכרת את שמות, אחד- עם "ביל מוריי" הנהדר שהיה מטופל כרוני אובססי- והמטפל ריצרד דרייפוס הנהדר, בסרט אחר היתה "ברברה סטרייסנד" עם" ניק נולטה"-ההורס- וספר שקראתי לאחרונה שהמטופל הרס את חייה של המטפלת-נקרא "ההכחשה- היה עוד סרט בנושא עם "קורטני קוקס "- וכו' וכו' -וכולם מראים את הסימנים הראשונים של תשומת הלב ההתאהבות של מי שלא יכול לשים גבול ,ומה שיוצא מזה. (-גם וורדה ז'קונט היתה אומרת לך לדעתי-תמצאי לך מישהו אחר.,) בברכה ו.

מזל שאני מתייחסת לורדה רזיאל ז'קונט בפרופורציות המתאימות, אחרת עוד הייתי מקשיבה לזה. אובססיביות לא קשורה לשום דבר שכתבתי . והנאה? רחוק מזה. אני ממש לא מגדירה את עצמי כאובססיבית וגם המטפל שלי לא ואני בטח לא הורסת את חייו של המטפל שלי. סרטים/ ספרים לוקחים את המציאות לכיוונים קיצוניים כדי לחדד נקודות מסויימות, אבל המציאות, לפחות במקרה שלי, לא ממש בכיוון. המצבים הרגשיים שעולים בטיפול מורכבים והדדיים הרבה יותר מסרט שמטרתו לגרוף כמה שיותר רייטינג. עדי

הי עדי. אני החלטתי לעזוב את הטיפול בגלל דברים דומים למה שאת כותבת, והרגשתי החמרה במצב אחרי שעשיתי את זה. אני מציעה לך לעזוב את הטיפול רק אחרי שתסיימי אותו ולא בגלל דברים אחרים . אם הגעת למצב שאת מרגישה טוב יותר, מרגישה קרובה למטפל שלך, משתפת אותו במה שאת מרגישה, אני חושבת שזה אומר שהטיפול עוזר לך ומקדם אותך. תהיי חזקה ותרגישי טוב. שבת שלום.

שלום, אכן השאלות מאוד עדינות וכל הכבוד על הפתיחות והרגישות שבה הן עלו. אנסה לעלות מספר נקודות. מעניין שמדובר על מטפל-מטופלת, מה קורה עם מטפלת-מטופל? התלהבתי מההדדיות שעדי מתארת, גם מבחינת ההבנה והאבחנות וגם מבחינת השיתוף ברגשות והצבת הגבולות. שני הצדדים מצבים גבולות והסיטואציה ברורה להם. כל הכבוד למטפל ולעדי, זו הגישה הנכונה בטיפול. נקודה קריטית היא השלב בטיפול, האם אתם בתחילת הטיפול, אמצע או סוף? הייתי מדגיש נקודה זו, מה דעתכן? סיום הטיפול הוא לעתים החלק החשוב ביותר בטיפול, סיום טיפול וסיום קשר מהסוג שאת מתארת קשה אבל יכול להביא בעקבותיו גם צמיחה רבה, לא ארחיב כאן מפני שאשמח לשמוע את דעתכן קודם. שבת שלום, דר' גיורא הידש