האם זה סוג של חרדה?

אני בן 36 נשוי באושר לאישה מקסימה ואוהבת . אני אפילו לא יודע כיצד להסביר את מה שאני מרגיש ומה שקורה לי. בילדותי הורי התגרשו בגלל בגידה לקחתי את כאבה של אימי מאד ללב ומאז תמיד פחדתי שאישתי תבגוד בי גם זה משהו שמעולם לא דיברתי איתה עליו,עשיתי דברים אחרים כמו לנסות ולמנוע כמה שאפשר עשיה של דברים שלה לבד.הכל רק איתי,שלא נדבר על חוגים או סתם ללכת לחברה .רגלתי ככה אותה ואת עצמי חשבתי שככה אני אצליח למנוע אפשרות של בגידה. לאחרונה התחושות הללו לא עוזבות אותי באמת שאין לי על מה וממה לפחד אבל זה לא עוזב אותי,אני מדמיין מצבים שהיא בוגדת בי מאחורי הגב אני כועס אני עושה לה פרצופים ושומר הכל בפנים ממציא תרוץ שהיה לי יום לא טוב בעבודה וכו' .היא לימודים ואי העלמתי את המכתבים שהיא קיבלה רק כדי שהיא לא תלך ללמוד,אולי שם היא תכיר חברים ואולי תמצא מישהו להתאהב בו. באופן כללי אני אדם עם המון בטחון עצמי בליפחדים לעשות דברים אני מנהל בכיר וכו אבל פה זה לא עוזב אותי המחשבות לא עוזבות אותי הפחדים ואני שותק לא מגלה לא משתף ולא יכול יותר מרגיש שאני משתגע בתוכי.מה עושים האם יש טיפול לסוג כזה של חרדה אני לא מסוגל יותר זה מטריף אותי ולא נותן לי לחיות חיים שבהגיון אני מבין שאני חרא שזה לא בסדר ואין זכות ל סגור ככה אותה ובעצם גם את עצמי אני מת ללכת לעשות משהו חוג תחום עיניין ואני לא עושה כי אם לי מותר אז גם לה ומה אני יעשה איך אני אתמודד עם הפחד הזה.מקוה שהצלחת להבין אותי בבקשה אני זקוק לעזרה מה לעשות? למי לפנות? האם קיים טיפול תרופתי למצבי? אודה על כל תשובה. אדם.

גם אני במצבך. רק שזה ההיפך. קנאתי לחבר שלי. והחלטתי להיפרד בשל כך. כיום אני בטיפול פסיכולוגי. יש המכנים זאת קנאה. מנסה לטפל גם בזה.

דרך אגב, אחרי הפרידה תפסו אותי התקפי חרדה (שהיו לפני 3 שנים). יש שראו זאת כחרדת נטישה. אולי זה גם קשור אליך. בהצלחה