לאייל....

הי אייל, אני די חדשה בפורום,אבל רציתי להגיד לך שאני מאוד נהנית לקרוא את תשובותיך,אתה עוזר מאוד ואני מבינה שזה מניסיון אישי(לצערי). אני מבינה שסבלת מחרדות ואתה בדרך החוצה. אשמח ם תענה לי על השאלות הבאות: מה הרגשת בתקופה הקשה ואיך החרדה באה לידי ביטוי. במה טופלת ומה המינון? כמה זמן זה נימשך? אשמח אם תענה לי כי גם אני התחלתי לקחת סרוקסאט לפני ארבעה חודשים וקלונקס. היום המינון של הקלונקס ירד ל-חצי כדור ביומיים שלושה אבל אני מרגישה שאני נילחמת בעצמי.צריך המון כוח נפשי כי אחרת הייתי בוחרת בפיתרון הקל ולוקחת כל יום כדור שלם של קלונקס. אודה על תשובתך שרון

היי שרון. עד לפני כחודש סבלתי מחרדה כללית המלווה בהתקפי חרדה. התקופה הקשה נמשכה כחודשיים, במהלכה עברתי לא מעט התקפים, שבאו לידי ביטוי בהזעות, סחרחורות, בחילות והרגשה של כמעט עילפון. לפני חודש החלטתי ללכת לפסיכיאטר ומאז אני מטופל באפקסור. בשבועיים הראשונים של הטיפול היו קצת תופעות לוואי (בעיקר בחילות ותחושת עייפות), אבל בשבועיים האחרונים יש מגמת שיפור די ברורה. הוא המליץ לי לקחת גם קלונקס בתקופה הראשונה. לקחתי פעם אחת קלונקס, וזה הספיק לי....... (הוא התיש אותי מאוד). ואז עברתי לקסנקס אבל רק במקרה של התקף. לשמחתי, בשבועיים האחרוני לא לקחתי כלום מלבד האפקסור. שרון, ארבעה חודשים זה נראה לי תקופה די ארוכה, ובהחלט הייתי שוקל החלפת הטיפול, לאפקסור אולי. לדעתי, השיפור שכן הרגשת (אם הרגשת בכלל) נבע מהקלונקס ולא מהסרוקסט. שרון, אשמח לענות לך על כל שאלה, ואל תדאגי - אנחנו כאן, לא? ביי ביי, אייל

הי, תודה רבה ואני בהחלט אשקול זאת בחיוב,אני אתייעץ עם הפסיכיאטרית שלי.(האמת,בחיים לא חשבתי שאזדקק לפסיכיאטרית אבל החיים מלאי הפתעות מסתבר גם רעות). יש לי שאלה- האם יש לך מושג למה זה קורה לנו?אני מבינה שהמאזן הכימי במוח משתבש-אבל למה??? ככה באמצע החיים?? ניראה לי שזה ניגרם כתוצאה מטראומות וניראה לי במיוחד שאנשים שסובלים מחרדות ברמה כזו שזקוקים לתרופות זה רק בגלל שהחרדה תמיד הייתה קיימת אצלינו אבל במינון קטן וזה פורץ לרמות גבוהות רק כאשר עוברים טראומות. מה דעתך?? שרון