מה זה ? ומה עושים ?
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום , מדובר בנער בן 16 אשר הגיליון פה לא יספיק לי בכדי לספר לך את כל אשר עבר בשנתיים האחרונות . אבל על קצה המזלג אומר כי הכל התחיל בכך שהחל לישון הרבה ואם היית מעיר לו הוא היה מתעצבן ולאט לאט המצב התדרדר בקצרה פנינו ללא ידיעתו לעזרה מקצועית וכיוון שנבהל וסירב בתוקף זה הוביל בסופו של דבר למס' טראומות של 3 אשפוזים בכפיה ( זאת לאחר שהמצב היה בלתי נסבל בבית ולא היתה ברירה אחרת ) . אני מודה שבדיעבד אם ניתן היה להחזיר את הגלגל אחורה כל הפניה והניסיון לטיפול נעשה מצידנו בצורה לא מקצועית והיו מעורבים כל כך הרבה אנשים . אני מרגישה שאנו נמצאים בתוך מעגל שכזה או אפילו מערבולת שלא רואים בה את המוצא . ואינני יודעת כבר מה הכי טוב ומה הכי נכון בשבילו . נכון לעכשיו אבחנו אותו כ- OCD קשה עם מעט תסמינים פסיכוטיים . הוא מקבל בערך כ- 3 שבועות 1/2 מ"ג רספירדל ו- 100 מ"ג פבוקסיל ליום . אנו שחררנו אותו לפני כ- חודש מאשפוז כפוי שנאלצנו לעשות . חשוב לי לציין כי הוא רואה בנו אשמה בכל מה שקרה לו כי אנחנו גרמנו לאשפוזים במיוחד כלפי אמי ( הוריי גרושים ) אך לא היתה ברירה כיוון שאת כל הכעסים שלו הוא היה מוציא בצורת שבירת דברים בבית או צביטות לאמא - המצב היה לא טוב בכלל . יש גם אחות הקטנה ממנו בשנה וחצי והוא נורא מקנא לה - שהיא לא סבלה את מה שהוא סבל ושהיא מצליחה בלימודים . הלימודים זה צד מאוד חשוב אצלו . הוא ילד חכם ואינטליגנטי , הוא נמצא בכיתת מדעים ( מצטיינים ) והשנה יש לו בגרויות ומאוד חשוב לו להצליח . הוא לוקח את התרופות כמו שצריך אך כשהיינו צריכים ללכת לפסיכיאטרית למעקב הוא לא הסכים לדבר על מה שהיה בעבר ואמר לה שהוא לא רוצה שתזכיר לו דברים רעים . כיוון שהפסיכיאטרית לא הסכימה לכך בטענה שלא תסכים לכך שהוא ישתלט לה על השיחה הוא יצא והוא לא מסכים ללכת אליה רק לרופא פרטי ( לפני כן היה שתי פגישות אצל רופא פרטי ) כיוון שהוא חושב שלו הוא לא יצטרך לדבר על מה שהיה וגם הוא רוצה לראות שאמי מוציאה כסף ... אך אין באפשרותנו הכלכלית לעמוד בזה . בימים האחרונים אם מזכירים לו את הרופאה מקופ"ח או מזכירים לו משהו מהעבר הוא מתעצבן וצובט את אמי בידיים או שקורע דפים מהמח' של האחות הקטנה . לאחרונה יש איזה ילד בכיתה שזורק לעברו ניירות בשיעור וזה מאוד מציק לו והוא נפגע ( זה בי"ס חדש ) והוא כל פעם שואל מה לעשות ומה לומר ורואים שזה מטריד אותו מאוד . בבית כשהוא נכנס לחדר שלו הוא נוגע ברצפה ובקירות המסדרון נגיעות מוזרות כאלו כששאלתי אותו למה הוא עושה את זה הוא בהתחלה אמר שזה בגלל האשפוז ועכשיו הוא אומר לי שהוא עושה את זה בכוונה . הוא נועל את נחדר שלו וכשהוא נועל שומעים סיבובים רבים של המנעול וזה כל פעם קורה כשהוא נועל את דלת חדרו . הוא נכנס הרבה לשירותים . אין לי שמץ של מושג מה עושים האם להמשיך כך ? האם להתעלם מהנעשה ? האם התרופות האלו מועילות בכלל ? כי את כל המעשים האלו ( הנגיעות הסיבובים של הנעילה ... ) זה לא היה לפני כן ... אנא עזור לנו ... מה הפתרון למצב הזה ... תודה .
אני לא יודעת הרבה על כל מה שכתבת אבל מנסיון אישי- מאה מ"ג פבוקסיל זה מינון לא טיפולי כל כך וחצי מ"ג של ריספרדל זה גם לא טיפולי לבחור בגיל הזה. אז שווה לברר עם הפסיכיאטר המטפל למה כמויות התרופות כל כך נמוכות. בלי תרופות כל הסימפטומים עלולים לחזור- זה נשמע שזה מה שקורה. בהצלחה
גם לי אין אפשרות ממש לעזור, אבל יש לי שאלה, האם הוא נמצא בטיפול פסיכולוגי? (לא פסיכאטרי) כדאי לבדוק אם אכן חלק מהבעיות שאת מתארת אינן פוסט טראומה שמקורם באישפוז דווקא, בנוסף נראה לי שכדאי במצעות פסיכולוג לבדוק כיצד ניתן למצוא דרכים טובות יותר לתיקשורת בינכם, כך שבנך יוכל לדבר איתך ועם אחותו ביתר חופשיות על מה שמטריד אותו. יתכן גם שהוא יהיה נכון יותר לקבל עזרה מפיכולוג ולא מפסיכאטר, על אף שאין לפסיכולוג ממש כלים לסייע בבעיה עצמה, נראה לי שניתן להעזר בסיכולוג בכדי לטפל בבעיות שהבעיה יוצרת. מקווה שהוא ירגיש טוב יותר :-)
הי, לדעתי כל הסיבובים של המפתח והנגיעה בקירות מאופיינים ע"י הפרעה נפשית שניקראת התנהגות כפייתית. אני ממליצה לפנות לפסיכיאטר-אין ברירה. תרגישו טוב שרון
