חרדה קשה

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

01/06/2004 | 14:17 | מאת: החרדתית

שלום דר' הידש. אני בת 26, סובלת מזה כ-7 שנים מחרדה חברתית שרק הולכת ומחמירה, ופולשת לתחומי חיים כה רבים, בעבודה, בזוגיות, ובהרבה מצבים חברתיים. החרדה היא ברוב שעות היום, מלווה בסחרחורות, רעד, זיעה, דופק מואץ, תחושה של איבוד שליטה, צמרמורות. ובזמן המועט שאני לא חרדה אני סובלת ממועקה קשה, שנובעת ממחשבות ומדאגות בלתי פוסקות של "מה יהיה איתי? עוד כמה זמן זה ימשך? האם אתחתן איי פעם? האם אחזיק מעמד בעבודה ולא אברח גם משם בגלל החרדות?" לפני כחודש התחלתי טיפול תרופתי, ציפרלקס 10 מ"ג. אני עדיין לא מרגישה את ההשפעה החיובית, אך אני מקווה לטוב ואני סבלנית. חשוב לציין, שבעבר (בילדות) הייתי מלאת בטחון עצמי, אוהבת במה וקהל, הייתי אוהבת לקבל תשומת לב ולהיות במרכז העיניינים. אבל התהפכתי ב-180 מעלות, אין לי מושג מה גרם לתוצאה כ"כ קשה.....בעזרת טיפול פסיכולוגי אני מנסה לחפור ולחקור...אך שום דבר לא נראה כגורם ממשי לחרדה....... שאלותיי הן: 1. מה הסיכויים שהציפרלקס יעזור לי? (מעיון בפורום אני רואה שטיפול תרופתי לא תמיד עוזר)? 2. האם כל העיניין של כימיה של המוח זה משהו מולד? היתכן שכך נולדתי וזה פשוט התפרץ בגיל מסויים? (חשוב לציין שלא ידוע לי על משיהו במשפחה שסובל מבעיות נפשיות, במקרה הגרוע- יש אולי נטייה למלנכוליה, אבל לא יותר) בינתיים, אני משתדלתבכל כוחי להילחם בחרדה ואני עובדת המון עם קהל- מכירות, שירות לקוחות וכו'.....אך למרות זאת יש קטעים שאני נשברת....לא יכולה יותר.... סליחה על האורך....אני פשוט מיואשת מאוד.....

01/06/2004 | 14:28 | מאת: יודית

שמעי לי, זה לא מתפרץ לעולם סתם כך, לא משתנים בצורה כזו רצינית סתם כך, וגם איני מאמינה שנולדים עם דכאון ....ובטח לא עם חרדות קשות...אבל יש אנשים שמאמינים שכן. אני אישית חושבת שטראומות יוצרות מצב פיזי בגוף...וזו אחת התוצאות במקרה שלך.שלי של אחרים... אני חושבת שאת צריכה לרצות ללכת עמוק וזה מפחיד ולא כל מטפל יכול לעשות זאת, יכול להיות בהחלט שהיה טריגר שהפעיל את זה וזה היה שם חבוי ממזמן רק שהדחקת זאת היטב. אני חושבת שאת צריכה ללכת למטפל שיאיר לך את הדרך ואכן לא קל למצוא אחד כזה. אני השתנתי עקב טיפול וגם אני מכירה אנשים שהיו במצב חמור הרבה יותר ממני כמו שאת מתארת, למשל...שאכן נכנסו לטראומות שהיו שקועות היטב מתחת לפני השטח, ותרופות -מחייבת המציאות במיקרים הללו. התרופה שאני לוקחת התחילה להשפיע עליי בהתחלה כבר, ממש ממש בהתחלה, אבל זה היה שילוב של הטיפול שכבר קיבלתי שבונק, הכרתי אנשים שלקחו תרופות ועברו טיפול לא טוב מספיק ולכן התרופות לא מספיקות...ולא משפיעות....לכן מה שנותר זה 2 אפשרויות:להחליף מטפל+להחליף תרופה....במקביל את שתיהן תרגישי טוב...

01/06/2004 | 17:45 | מאת: שרון א

הי אני מבינה את מצבך ומחזיקה את ידך הייתי רוצה להמליץ לך על רופאה גאונית בשם ד"ר דורפמן 0507277117 אני מאמינה בכל ליבי שהיא תוכל לעזור לך היא עושה גם טיפול קוגניטיב ביהוויוריסטי בהצלחה תרגישי טוב