לדר' הידש

שלום רב. אני בת 29 ולפני כשנה התגלה אצלי סרטן השד. אקדים את המאוחר ואומר כי כיום אני לאחר טיפולים כימותרפים, ניתוח והקרנות וכרגע בריאה. לפני כשנתיים בבדיקה ידנית גיליתי גוש,הלכתי לרופא הנשים ששלח אותי לאולטרסאונד וממוגרפיה שבהן נטען כי מדובר בגוש שפיר לחלוטין. כעבור חצי שנה בביקורת לא ניראה הגוש כלל. כעבור חצי שנה נוספת פתאום הוא היה ברור מאוד, ובביופסיה התגלה שהוא סרטני. מיותר לציין את התחושה שלי באותו רגע, תחושה כאילו עולמי חשך עלי וחיי הסתיימו. רגשות של בלבול וכעס הציפו אותי, חשתי מאוכזבת מהרפואה שלא ידעה לאבחן זאת בזמן ומהרופאים שזילזלו בפעם הראשונה כשהגעתי להבדק ולקחו בחשבון נתונים סטטיסטיים של גיל. לצערי כאשר התגלה שהגידול סרטני הייתי בחודש השני להריון ונאלצתי להפסיקו בצורה יזומה.לאחר שנה של מאבק קשה מבחינה פיזית בעיקר, אפשר לומר שאני בריאה. לא היה צורך בכריתה משום סוג בשל תגובה טובה לטיפולים והגידול הוסר בניתוח כולל מס' קטן של בלוטות לימפה סמוכות.הבעיה מתחילה כעת כאשר אני חווה סיוטים רבים על מוות ,לוויות, חלומות על מתים ומחשבות אובססיביות הקשורות במוות ואפילו ברצח (כאילו רצחתי את התינוק שלי, שמופיע בחלום כילדה קטנה המבקשת להמשיך לחיות). פניתי לפסיכיאטר ואני מטופלת אצלו פעמיים בשבוע לשיחות ו 40 מ"ג סרוקסט. אני לא יכולה להפסיק את המחשבות האלו. אני שקועה רוב היום במיטה, חושבת על כמה השתנה עולמי בשנה האחרונה ולמרות שאני מוקפת באנשים שאוהבים אותי, אני מרגישה כל כך לבד. כל כך רוצה את הילד/ה שלי בחזרה, רוצה את החיים שהיו לי.

לטליה צר לי לשמוע על הנסיבות המיוחדות והכואבות של מחלתך, גם המחלה הקשה וגם הנסיבות הכואבות גורמות לכאב פיסי אבל בטח גם לכאב נפשי. המפתח לתשובה הוא במשפט האחרון שלך, את העבר אנחנו לא יכולים לשנות, את הדברים שקרו אי אפשר למחוק. אפשר בהחלט לשנות ולבנות עתיד טוב יותר. חלק מההבראה הנפשית היא להבין שהדברים שהיו הסתיימו ולא ניתן לשנותם. בהחלט ניתן לשנות את העתיד. כיום את חכמה יותר ומבינה יותר את החיים, רק מי שעבר קשיים יודע ומכיר את החיים, לא כתבת ואני מקווה שאת יכולה להביא ילדים לעולם, כך שבהחלט תוכלי להיות אמא טובה יותר והחיים יחזרו למסלול "רגיל" למרות שהוא שונה. תשמרי על עצמך ואני בטוח שיש לך המון כוחות. דר' גיורא הידש