בעיות שינה ועירנות - שאלה (קצת ארוך)
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום, אני בן 23. סובל מאז גיל ההתבגרות מבעיות שינה/עירנות (לא בטוח כיצד להגדיר זאת במדויק...). אני מעלה את השאלה לפורום פסיכיאטריה כי שמעתי לא מעט אנשים אומרים שפסיכיאטר שם בכיס הקטן נוירולוג בכל מה שקשור לידע והבנה מעמיקה בנוירולוגיה... (קיבלתם מחמאה...). אז ככה: בשנות הלימודים בתיכון הייתי ישן די הרבה (למיטב זכרוני 10 שעות בלילה ולפעמים אפילו יותר). למרות זאת, הייתי עירני רק בשעות הבוקר ולאחר מכן נהיה ישנוני עם הזמן. לא הייתי מסוגל ללמוד למבחנים, לדוגמה, בשעות הצהריים והערב. רק בבוקר. כאשר היתה לי הזדמנות, הייתי הולך לישון בצהריים לכמה שעות ואז בערב הייתי מסוגל ללמוד איזה שעה-שעתיים. בצבא, שירתתי שנתיים כלוחם, וכמובן שלא היה לי הרבה זמן לישון והייתי ממוטט מעייפות כל היום. למרות זאת, בד"כ לא ישנתי טוב בלילה. הייתי מתעורר כמה פעמים בלילה (לפעמים סתם ולפעמים בגלל רעשים קטנים) כשכולם מסביבי ישנים כמו תינוקות אחרי יום מפרך. לפעמים אפילו לא הייתי מצליח להירדם ושוכב במיטה שעה-שעתיים עד שהייתי נרדם (למרות שהייתי מאוד עייף). אחרי שנתיים הרגשתי שאני לא יכול יותר להתהלך כמו זומבי, ופניתי לטיפול רפואי בבעיה. עברתי בדיקה במעבדת שינה, והממצאים היו שאני ישן בצורה תקינה לחלוטין בלילה (זאת למרות שגם בלילה במעבדה התעוררתי המון פעמים). לעומת זאת, ביום שלאחר מכן הם גילו שאני סובל מ"ישנוניות יומית אובייקטיבית ברמת חומרה בינונית". הם המליצו להוריד לי את הפרופיל ולשבץ אותי בבסיס בו אוכל לישון כל יום בבית בלי הפרעות ורעשים. ההמלצה בוצעה ע"י הצבא, ושירתתי שנה קל"ב. בשנה זו השתפרה השינה שלי מאוד (הייתי ישן ברציפות) אבל עדיין הייתי עייף במהלך היום (החל משעות אחה"צ-ערב מוקדמות הייתי ממש שפוך). סדר היום שלי היה פחות או יותר כך: מתעורר ב-6:30, חוזר מהבסיס ב-18:00, ער לעוד כשעתיים מקסימום והולך לישון. עדיין היה לי קשה לפעמים להירדם למרות העייפות, אבל כאשר נרדמתי בד"כ ישנתי ברציפות. במהלך השירות הצבאי, גיליתי באקראי שתרופה בשם "טרבמין" נגד בחילה בנסיעות, הנמכרת ללא מרשם, מרדימה מאוד החל משעה לאחר נטילתה. הייתי לוקח כדור בכל פעם שרציתי לישון טוב בלי קשיי הירדמות (לדוגמה, כאשר לא ישנתי מספיק כמה ימים ברציפות והרגשתי שאני חייב הלילה לשלים את החסר אחרת אתמוטט. לקחתי את הכדור כי לא רציתי לקחת סיכון שלא אצליח להירדם ואז עוד לילה "יתפספס"). לקראת סוף השירות הצבאי ביצעתי שוב בדיקה במעבדת שינה, והפעם הם גילו שהכל תקין. הסברתי לרופא השינה את הבעיה שלי בפרוטרוט; סיפרתי על הצורך שלי בשעות שינה רבות (כ-10 בלילה) ועל העייפות שמתחילה אחה"צ וגורמת לי ללכת לישון מוקדם. הוא אמר לי שייתכן שאני פשוט זקוק ליותר שעות שינה מהאדם הממוצע, והציע לי לנסות לשבוע לישון באופן חופשי בלילה, בלי שעון מעורר, ולראות מה קורה. הממצאים שלי היו כאלה: אני ישן 10 שעות ואז מתעורר. אח"כ ער 16 שעות ואז שוב נרדם ל-10 שעות. כלומר, השעון הביולוגי שלי עובד לפי 26 שעות ביממה. זה לא כ"כ מסתדר עם הזמן העומד לרשותי... אם אני מנסה לישון פחות מ-10 שעות, אני דבר ראשון ארגיש נורא בבוקר שאחרי (כאב ראש, בחילה, סחרחורת) ודבר שני אהיה עייף מאוד ואצליח שוב להירדם אחרי פחות מ-16 שעות. כיום, כשנה לאחר השחרור, המצב דומה למדי למה שהיה בשנה ששירתתי קל"ב. אני קם ב-7 בבוקר, הולך לעבודה, מרגיש עייף מאוד לשעה-שעתיים, אח"כ מתפקד טוב עד שעות אחה"צ ואז מאבד ריכוז ומתחיל להרגיש עייף. אני חוזר הביתה ב-6-7 בערב עייף מאוד, ולא מסוגל בשל העייפות לפגוש חברים, לעסוק בתחביבים וכו'. למעשה, בגלל העובדה שאני עייף בערב והולך לישון מוקדם, אין לי בכלל זמן פנוי לעצמי במהלך השבוע! סדר היום הזה מטריד מאוד. ממש לא בא לי לחיות כל החיים ככה... לפני כחצי שנה פניתי לנוירולוג, ששמע את כל הסיפור וראה את התוצאות משתי הבדיקות במעבדת השינה. הוא הציע לי לבדוק אפשרות להפרעת קשב (ADHD ושות'), שבגללה אני עייף במהלך היום. למרות שהיה לי ברור שזה לא הקייס כאן, הלכתי לבצע איבחון הפרעות קשב. שם גילו שהקשב שלי אחל'ה, ושבעיית העירנות לא קשורה לנושא זה... אגב, במהלך האיבחון נתנו לי ריטלין, שהשפיע עלי ממש לא טוב (כמו שמשקפיים משפיעים על מי שרואה טוב). הרגשתי מסוחרר, לא מפוקס ומאוד לא טבעי... הפסיכיאטר שביצע את האיבחון אמר שלמרות שלפעמים נהוג לתת ריטלין למי שסובל מבעיות עירנות במהלך היום (בלי קשר להפרעת קשב), אם הריטלין משפיע עלי כפי שהשפיע אז אין על מה לדבר וזה לא מה שיעזור לי. הוא הציע לי לקרוא באינטרנט על "מחלת היאפים" ולראות אם משהו מהתיאורים של המחלה נראה לי קשור אלי. קראתי הרבה על הנושא ולא נראה לי שזה המצב אצלי; אני ממש לא בדיכאון, לא בקטע של להרגיש חולה ולאמץ מחלות וכאבים פסיכוסומטיים, ומעבר לבעיית העירנות לא סובל משום דבר אחר. שכחתי לציין שבמשך השנים עשיתי מספר פעמים בדיקות דם שיצאו תקינות (כולל בדיקת תפקודי בלוטת התריס יש לי רקע במשפחה...). לסיכום, אני כיום אובד עצות. התחלתי את חיי הבוגרים במצב לא כ"כ טוב, מצב שיקשה עלי ללמוד באוניברסיטה, לעבוד, להינות משעות הפנאי ולנהל חיים מסודרים. אשמח מאוד לקבל עצות/רעיונות וכו' לפתרון הבעיה.
שלום לך, קראתי בעיון את בעייתך שפורטה באופן מפורט להפליא. קשה לי לעזור לך כי לא הייתה בעיית שינה קשה עקב דיכאון לאחר לידה. אני במשך שנה לא הצלחתי לישון, הייתי נרדמת ולאחר שעה או שעתיים הייתי מתעוררת ולא מצליחה לישון בחזרה וחוזר חלילה.... לפי מה שאתה מתאר את עייף לאחר כ-9 שעות עבודה, וזה לגיטימי לחלוטין. הייתי ממליצה לך ללכת לישון עם חזרתך מעבודה ולישון איזה שעה או שתיים ואז יש לך זמן לתחביבים וכד'. וללכת לישון לקראת חצות .(בעצם לפצל את השינה של 10 שעות לשתי תקופות). מומלץ מאד לעשות כושר גופני, זה ממריץ , זה טוב לנשמה וכד'. כמו כן אני ממליצה שתבדוק את נושא התזונה שלך, אולי חסר לך ברזל. רצוי שתתאים תפריט שיעורר אותך בשעות העייפות לדוגמא מאכלי פחמימות בשעות עייפות וכד'. כמו כן , אני ממליצה לך לגשת עוד פעם לדעה נוספת במעבדת שינה לדוגמא של בי"ח שיבא או של הטכניון . אולי באמת השעון הביולוגי שלך מדבר אחרת ויהיה צורך לעשות התאמות כלשהם לחיים אמיתיים. אנא תעדכן אותנו בפורום. שיהיה בהצלחה .
לסנטימנט שלום, שאלה ארוכה אבל גם לא קלה. אפשר לגשת בשתי גישות. הראשונה היא לנסות ולהגיע לאבחנה מדוייקת והשניה היא להיות מעשי ולמצוא טיפול אשר יעזור. וארחיב- הפרעות שינה מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות. הפרעות שינה ראשוניות שכנראה נשללו במעבדת שינה, והפרעות שינה משניות למצבים אחרים. כלומר ההפרעה בשינה כפי שנכתב בתשובה הקודמת הייתה חלק ממצב נפשי. כך הפרעות שינה יכולות להיות ביטוי של מחלה גופנית (מחלת הייאפים היא רק דוגמא), או מצבים נפשיים. בשני המקרים צריך להגיע למומחה ולבצע בדיקות גופניות והערכת מצב נפשי כדי להגיע לאבחנה. הגישה המעשית לוקחת בחשבון את האפשרות שמדובר בהפרעה במחזוריות ולנסות למצוא פתרון מעשי. אפשר לנסות תרופות לשינה ולראות כיצד הן משפיעות על ההרדמות וגם על מהלך השינה, אפשר לנסות מלטונין שהוא הורמון השינה, המלטונין אינו מיובא לארץ בגלל איסור של משרד הבריאות אבל בארה"ב הוא נמכר ללא מרשם רופא... וכך הלאה. מקווה שעזרתי דר' גיורא הידש
