סיפור מכור
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
זה לא הגשם שזולג מתוך עיני זה לא הרוח שנושבת על פני אני ניזכרת אך הלכת אחרי ואיך היום אתה יוצא מתוך חיי אני שוקעת לנפשי אין עוד מוצא איני יודעת אם תשוב בחזרה אני פוחדת מעצמי אני מודה עוד מעט אני נישברת ובוכה זהו סיפור כזה מכור יכולת להיות יותר ברור אני אדם כמו כולם אחת מבין כל העולם זה לא עובר זה עוד חוזר הפכת להיות אדם אחר זה גלוי ולא צפוי מה זה כבר עכשיו תלוי אני חולמת במקום בו התקווה אני עוזבת מוציאה אותי ממך ומצטערת עם אני עכשיו בוכה הדמעות שלי ירדו גם בשבילך זהו סיפור כזה מכור... זה לא הגשם שזולג מתוך עיני זה לא הרוח שנושבת על פני אני ניזכרת איך הלכת אחרי ואיך היום אתה יוצא מתוך חיי
לשירונת התרגשתי לקרוא, תודה הידש
