אישתו של
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום לכם משתתפי הפורום. אני אישתו של פסיכיאטר. בימים האחרונים עיינתי בפורומים העוסקים בתחום והתקשיתי להאמין למספר הפעמים שהן נידון הנושא של יחסים בין מטפל למטופלת. ברור לי כי נושא זה הוא אחד המעניינים ביותר ומהווה פעמים רבות את לב ליבו של הטיפול אז רציתי לשתף אתכן בפן אחר. הפן שלי. בתור אישתו של אני עוסקת בשאלה זו חלק ניכר מזמני. מודעת לעוצמת הרגשות העולים בטיפול, מודעת לכוחו של בעלי בעיניכן ואחטא לאמת אם אומר כי איני חוששת... חוששת שמא יתפתה, שמא ה'גבר' שבו יגבר על הרופא יודעת כי מוחו של אדם לא יכול תמיד לעזור לו כשמדובר ברגשות או במשיכה, יודעת שהוא נמצא שעות רבות איתכן, לעתים שעות רבות יותר מאשר איתנו. אתוודה כי לא פעם אחת דיברנו על כך, ולמען האמת הפעם האחרונה הייתה הבוקר. שיחה קשה. שוב העליתי את חששותי. שוב הרגיע אותי. משהו בשיחה הזו גרם לי לכתוב כאן עכשיו. הוא נמצא בקליניקה עכשיו. מקדיש לכן מזמנו, מתשומת ליבו, כשאחזור התינוק שלנו בן ארבעה חודשים כבר ישן. סביר להניח שגם אני.
שלום לך, האמת, שאני מבינה אותך. אבל מה עם כל הגניקולוגים? הפסיכולוגים? הרופאים? וכו' כו'. לדעתי זה קשור לאופי האדם. מי שבוגד או מסוגל להתאהב במישהי אחרת כנראה לא טוב לו בקשר או שהוא סתם מניאק....(סליחה). אתן לך 2 סיפורים: לי היה חבר רופא וכשיצאנו חששתי. הוא בילה הרבה שעות בבית חולים ביום ובלילה, עם מטופלות, אחיות וכו'. אבל מה? צדקתי בסוף. האדם התחתן עם מישהי אחרת כי העפתי אותו וכיום כשהוא בבית חולים הוא בוגד בה. מזמין "ידידות" לתורנויות וכו'. סיפור אחר, מישהי שאני מכירה בוגדת בבעלה ובעלה הוא פסיכולוג. לה אין בעיה עם המטופלות שלו ואף אומרת לי ללא בושה: "הלוואי ותהיה לו מישהי". והיא יודעת שאין ולא תהיה כי הוא אוהב אותה. לדעתי, הכל קשור לאופיו של בעלך. לפני שהתחתנתם ידעת לפני מה את עומדת. לי בכל אופן, לא מתאים מישהו כזה.
החבר הרופא שלך עושה/עשה את מה ש 90 אחוז מהגברים עושים או יעשו. אלו שלא יבגדו הם מן הסתם טיפוסים חריגים ביותר שעשויים מחומר שאני טרם פגשתי. ישנם כאלו שהם דתיים ולכן לא יעשו מעשה בפועל. אבל בגידה "בראש" כשאתה ליד אישה ונמשך אליה היא בלתי נמנעת!!! ובעיניי די זהה לבגידה בפועל. האשם הוא באגדה או באמונה שהחדירו לנשים לראש שהמצב התקין הוא שמתחתנים ואוהבים לנצח... וזו טעות ומי שמתפקחת מהאשליה -מוטב לה ויפה חצי שעה קודם. ועוד עובדה שקשה לנשים להשלים עימה: לאחר שנתיים של אהבה או מצב של התאהבות אצל 99 אחוז מהזוגות זה נעלם ואז ישנו מקום או חלל שיכול להתמלא רק ע"י אישה אחרת זה האופי האנושי היה וישאר כך!
אנחנו לא אשמות בזה... כמה אגואיסטי - לא הייתי רוצה להגיע לטיפול ולחשוב שבגללי משפחתו מתייסרת ולמנוע מעצמי עזרה, כמו שלא הייתי רוצה לחשוב שאני חומדת זמן שיכול היה להיות מיועד למטופל אחר שאולי המקרה שלו דחוף יותר. לכן עדיף מבחינתי לא לדעת מה קורה בחייו בכלל. ואליך - עניין האמון בינכם הוא באמת נושא חשוב ועקרוני, באמת איני יודעת עם מי עלייך להתייעץ כרגע אם הנושא כה מציק לך. זה לא נראה נושא פעוט שאפשר להחליק. יש מן בדיחה כזו שבשבילך היא מציאות כואבת: שאלה: מה הכי רוצה להיות בן של פסיכואנליסט? תשובה: מטופל. כי ככה הוא יראה את אבא שלו לפחות 4 פעמים בשבוע
אין הבדל בין פסיכיאטר/פסיכולוג שמקיים יחסי מין עם מטופלת שלו לבין אב שמקיים יחסי מין עם הילדה הקטנה שלו. היו מקרים שבהם מטפלים (פסיכולוגים או פסיכיאטרים) ניצלו מינית מטופלות או מטופלים- לכאורה בהסכמה- אבל אין תוקף להסכמה שכן ברור שיש תלות נפשית במטפל ולכן אי אפשר לקבוע שההסכמה היתה מבחירה חופשית. המחוקק קבע שכל עוד מתקיים הטיפול ושלוש שנים ממועד סיומו היחסים אסורים לחלוטין. הסנקציה הקבועה בחוק כוללת שלילת רשיון+ מאסר בפועל של 4 שנים. מדובר בעבירה מאד חמורה מבחינת משפטית בלי להיכנס לשיקולים של אתיקה למרות שהאתיקה בד"כ נוטה להחמיר אף יותר.
בין קיום יחסי מין של אב ובתו שזה גילוי עריות קלאסי לבין מטפל מטופלת? בגילוי עריות ישנו אלמנט שתבוע עמוק בבני האדם שלא לקיים יחסים בתוך המשפחה -ושם זהו פשע שמזעזע כל בן אנוש. ובטוח שישנם קשרים בריאים שהתפתחו מקשר בין מטופל למטופלת (או הפוך) החוק אמנם נוקשה ומובן למה אבל אין מה להשוות........
