חוסר רצון לקבל יעוץ

נושא: חוסר רצון לקבל יעוץ יש לי בן בן 24 שאיבד את החשק ללמוד ולעבוד. התחיל טיפול אצל פסיכיאטר הכולל שיחות וטיפול תרופתי של כחודש וחצי-חודשיים. לאחר מכן הפסיק את הקשר עם המטפל בטענה שאינו חש שיפור. אנו בבית חשנו שהיה שינוי לטובה , הוא חזר ללימודים ולעבודה אך כשהפסיק את הטיפול , המצב חזר לקדמותו, הפסיק שוב ללמוד ולעבוד. הוא הפסיק לדבר עם כל המשפחה והידידים ומתייחס בחוסר סבלנות לכולם ואינו מוכן לשמוע עצות שלנו המכוונות להמשך הטיפול. גם הפסיכיאטר ניסה ליצור איתו קשר אך ללא הועיל. אנו חוששים שהמצב יורע, יש לציין שהוא אינו אלים, אינו מדבר על כוונות אובדניות , אך, בהחלט מדבר על כך שאינו רואה תכלית בעבודה ובלימודים ויום אחד אף אמר - איני יודע מדוע הבאתם אותי לעולם. אני הוא היחיד הנמצא איתו בקשר דיבור, על אף שדרש שאפסיק לדבר איתו. אני מנסה לשכנעו לקבל טיפול- הוא מסרב. אימו מדברת איתו בעניני צרכים שוטפים ולא יותר.אני משאיר לו לעתים מכתבים ומוצא אותם לאחר מכן באשפה ושלשום אף אמר שאינו קוראם. עם אחיו גם כן אינו מדבר. פנינו לפסיכיאטר אחר שאמר מפני מה יש להשגיח. וניסינו למצוא דרך שנאמר לו שכולנו כנראה זקוקים ליעוץ ושיבוא איתנו. - הוא לא הסכים לכך. איננו יודעים איך לגשת אליו ולהצליח לשכנעו לקבל טיפול בשיחות ו/או בתרופות. אנו אובדי עצות ודואגים מהרעה , למרות שהוא טוען שהוא שולט במצב וטוב לו להתבטל ולהיות בחברת חבר אחד בלבד , שגם הוא נמצא תחת מעקב פסיכיאטרי ואנו חוששים מאוד מקשר זה. אנו מבקשים עצה איך לגרום לו להתחיל לקבל טיפול מחדש.

הי מיקו לבן שלך יש מזל שיש לו אבא תומך ואיכפתי כל כך. מכיוון שהבן בגיל שהוא עומד ברשות עצמו אינכם יכולים לכפות עליו טיפול רפואי לכן מילת המפתח פה היא כנראה סובלנות. נסו לדבר אל ליבו כל הזמן ולהסביר לו את חשיבות הטיפול ועד כמה זה יכול לעזור לו. אולי פעם פעמיים זה לא יקלט ובפעם השלישית כן. נסו לשמוע ממנו למה הוא לא מעוניין בטיפול. אולי הוא לא היה מרוצה מהמטפל וזה דבר שבהחלט אפשר לשנות. הכי חשוב זה להראות לו שאיכפת לכם ממנו ושאתם לא מרימים ידיים ושביחד אפשר לפתור את המצב בהצלחה אריאל

למיקו שלום, אני מצטרף לדבריה של אריאל ואתם בטח יודעים שאין נוסחת פלא. כדאי בינתיים לשמור על הקשר עם החבר ולנסות לשכנע אותו שישפיע על הבן לקבל טיפול. כל אחד שיכול לדבר אתו ולנסות להשפיע טוב שיעזור. כמובן שיש לשמור ולהשגיח שלא יגיע למצב ושלא יעשה דברים שאין מהם חזרה. כדאי לשאול את הפסיכיאטר שמכיר אותו לגבי האבחנה ולגבי האפשרויות והצורך באשפוז כפוי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש