לד"ר הידש
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
יש לי בעיה. אני נמצאת בטיפול כבר שנה וחצי אצל פסיכיאטר מדהים ומקסים. אנחנו ממש 'משדרים על אותו גל' , נהנים אחד בחברתו של השניה ומדברים על כל הנושאים שבעולם בנוסף לטיפול עצמו. מיותר לציין כי לרוב אנו שוכחים את אלמנט הזמן ... הבעיה היא שכעת הוא הפך למשמעותי מאוד בחיי ואיני רוצה לאבד אותו בתור אדם וחבר ואני יודעת שכך גם מצידו. מה עושים? להערכת שנינו הטיפול קרוב לסיומו ובשל הכימיה המצויינת בינינו הוא הניב תוצאות מדהימות! אך שנינו נמנעים מסיום הטיפול כדי שלא לסיים את הקשר. דילמה קשה... אשמח לעצתך.
לעדי שלום, הגבול בדברים הללו עשוי להיות דק מאוד. אם הטיפול הסתיים בהצלחה אז הדבר הטוב ביותר הוא לסיימו רשמית, לחכות מספר חודשים ואז לבנות קשר על בסיס בריא יותר כשני אנשים חופשיים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שנינו מרגישים כבולים מאוד מבחינה חוקית ואתית. מהו פרק הזמן ה'סביר' שצריך לעבור בין סיום הטיפול לתחילת קשר מסוג אחר, לא רומנטי, שוב, לא פרק הזמן המוגדר בחוק. ומה אפשר לעשות כשהלב לא מוכן להקשיב לראש?
