היפוכונדריה

בעלי, בחור צעיר, שחולה במחלות ויראליות לעיתים רחוקות, ובריא רוב הזמן. אבל......מאז שהכרתי אותו ובכפוף לאמא שלו (שאובחנה כסובלת מחרדות בריאותיות ומטופלת במחלקת פסיכיאטריה של בית החולים), הוא - כמוה , בטוח שיש לו כל מיני מחלות שרופאים לא יודעים לאבחן. הוא קונה ויטמינים בעשרות סוגים וכל אחד מהם גורם לו לטענתו לתופעות לוואי (אז הוא לוקח כדור-שניים ומפסיק) הוא נמנע מלאכול מאכלים מסויימים בטענה שהם גורמים לו למחלות. הוא חש במיחושים בגופו ומשליך אותם למחלה קטלנית. הוא עושה מיליוני בדיקות שיוצאות טובות ורגילות לחלוטין ואם משהו יוצא קצת חריג, ישר הוא מוציא מהאינטרנט רשימה של מחלות שיכולות להיות לו. וכל היום הוא עסוק בלתאר לי מה הוא מרגיש ושבסוף הוא ימות מזה ואף אחד לא ידע מה יש לו. זאת שרשרת בלי סוף, כיוון שאם מוצאים לו משהו הוא בטוח שיש לו עוד ואם לא מוצאים הוא בטוח שיש לו ופשוט לא גילו לא עדיין. חשוב לציין כי הוא עובד טוב, את החרדה הוא מפנים בעבודה ואף אחד לא יודע, רק כשהוא מגיע הביתה פתאום הוא עסוק בעצמו ואין לו חשק לי ולילדים, הוא הופך להיות חרד ועצבני, מתהלך בבית וזורק השערות, למה? ואיך? הוא מסתגר באמבטיה ועושה לעצמו כל מיני אמבטיות רותחות וקומפרסים. לפעמים הוא מתגבר על זה לכמה שעות ואז הוא חוזר להיות הבן אדם שאני הכרתי . נורא מוזר שהוא לא רואה את עצמו ולא מבין עד כמה הוא סובל, כשאני אומרת לו את זה הוא משוכנע שאני מגזימה, אז איך הוא יציג את הדברים אצל פסיכיאטר? ואיך הוא ירצה ללכת בכלל? הוא לא רוצה לשמוע מזה, הוא אומר שבמקום ללכת לפסיכיאטר הוא יכול ללכת לעוד מומחה שיגיד לו ממה הוא סובל. האם אני יכולה ללכת במקומו? אני חושבת שהוא חייב טיפול תרופתי, האם קיים במקרה שלו טיפול כזה? אני רואה לאן אמא שלו הגיע - היא פשוט השתגעה ואני בוכה בלילה לכרית. אנא עזור לי

שרון היקרה מכתבך כ"כ נגע לליבי לפי דעתי את חייבת לדבר איתו ולשכנע אותו שילך לפסיכאטר עים לא למענך למען הילדים או שתבקשי ממישהו או מישהי מהמשפחה שבעלך רוכש לו כבוד שהוא יבקש ממנו ללכת. חבל שאתם כ"כ סובלים הלואי והוא יסכים וחייך יתהפכו על פיהם היי ברוכה ומלאת אור

לשרון שלום, בהחלט בעיה קשה, את מרגישה שקשה לך למצוא קצה חוט שממנו אפשר להתחיל ולעזור לבעלך, אין ספק שיש לו בעיה, בעיה אשר מציקה לך ולמשפחה. אני שמח שבת אור במצב שיכולה לתמוך, ובהחלט דבריה נכונים וטובים וזו אפשרות אחת. אפשרויות נוספות הן: להגיע לרופא משפחה טוב אשר יוכל לרכז את כל הדברים הרפואיים, לעצור אותו מבדיקות מיותרות וכאשר הוא יתרשם (כנראה במקודם) מהבעיה הנפשית הוא ידע לנתב אותו לפסיכיאטר. כלומר לעצור את הפניות למומחים ולהתרכז ברופא המשפחה. אפשרות נוספת היא לנסות ולהגיע לטיפול משפחתי, כלומר בדרך עקיפה, תדברי על כך שלמשפחה יש בעיה ואת רוצה להגיע איתו לפסיכיאטר או פסיכולוג ואז לאט להפנות את הזרקור אליו. תשדלי שלא יאבד את האמון בך, את צריכה לתת לו מסר כפול - אני מאמינה שכך אתה מרגיש אבל אני לא מסכימה עם המסקנה שלך, כך תוכלי לתפוס את החבל בשני הקצוות. אם את רק שוללת את החרדות שלו את מאבדת את האמון שלו ואז הוא לא שומע את אשר את אומרת. בהחלט אפשר להמשיך את הדיון. ביי דר' גיורא הידש