דחוץץץץץץץץץץ

ערב טוב אני חושבת שיש לי בעית אכילה. היום אני בת 27 . אבל עכשיו שאני בודקת את הנושא כל הזמן ומספרים לי עלי מספרים לי שהיו לי עניים גדולות לאוכל הוא היה הדבר הראשון שסבב אותי לא התחלקי ואכלתי אותו עד הסוף גם שלא היה מקום רק לא לתת מימנו וזה בגיל 4 כבר. אמא שלי אף פעם לא אמרה שצריך לגמור הכול. תמיד לא ידעתי לבחור אז אכלתי גם וגם. וברור שתמיד הייתי שמנה לפעמים דיאטות עבדו אבל... לא חשבתי שיש לי בעיה רק אהבה גדולה לאוכל. לפני שחצי שנה עשיתי דיאטה דרסטית ומאז כל מה שאני עושה זה רואה תכניות בישול חושבת על אוכל מפנטזת על מיסעדות אך שאני מסיימת את האוכל אני ממתינה לפעם הבא. החשיבה על האוכל מן הסתם גורמת לי להיות יותר רעבה. ולרב גם שאני לא רעבה גם שכאבת לי הבטן אני רוצה לאכול. בדיאטה לא אכלתי יותר מ150 קלוריות ליום לא לא 1500 אלה 150 הייתי רעבה רעבה ועצבנית. היום אני אוכלת 1200 יותר מזה משמין אותי . אבל אין לי כבר כוח להמשיך אין לי כוח למחשבות שלי אין לי כוח לחשב קלוריות אני נכנסת לשיעור באוניברסיטה ואני חושבת על התפוח שיש לי בתיק. ולמשל החודש הלכתי לאכול בחוץ באותו היום אכלתי רק מה שהזמנתי ולא היה לי התקפה של אוכל כי לרב עם אני כבר אוכלת דברים שאסור אז אני אוכלת כל היום ללא שליטה גם עם יש לי בחילה. אז לא אכלתי באותו יום אלא רק במסעדה ומיצד אחד הייתי שמחה כי היתה לי מן שליטה מצד שני הזמנתי קינוח והרגשתי שאני חזירה ופרה. היום אני רזה אבל אני לא אני אני עצובה ובודדה. זה בעית אכילה או??????? הלכתי לשאול רופאה של העיר בה אני גרה אבל הוא דבר איתי 5 דקות אמר שעם אני רוצה לא לחשוב על אוכל אז יש תרופאה. סליחה שזה ארוך בעצם השאלות שלי הם: 1 יש לי בעית אכילה? או אחרת? המרשם שקבלתי הוא לאנאפרניל. מה בדיוק הכדור הזה? והעם באמת הוא גורם להפסיק לחשוב על אוכל? 3. קבלתי את הכדור מרופא שלא מכיר אותי ולא יודעה מה עבר אלי בדיוק אז עד כמה זה בטוח. אני מבולבלת עצובה ואין לי יותר כוח . אני לא רוצה להשמין כי אז אני לא אוהבת את השומן ונגעלת לראות את עצמי . אבל אז לפחות אני לא פוחדת לצאת מהבית ומצד שני אני לא חושבת שאנייכולה יותר לשמור ולהיות רזה. יש אנשים שתמיד היו שמנים לא חשוב מה.? אני ממש ממש ממש רוצה עזרה. השמח לקבל את התשובות לשאלות שלי המון המון תודה וסליחה שזה ארוך ומבולבל.

שלום, לצערי היכולת לאבחן באינטרנט מאוד מוגבלת, השאלה היא האם קיימת הפרעת אכילה והאם קיים מרכיב של דיכאון. הדבר החשוב ביותר הוא להגיע לרופא לאבחון מלא וטוב. לא הייתי ממליץ על אנפרניל כתרופה אבל כמובן שצריך להכיר אותך טוב יותר. בהצלחה דר' גיורא הידש